ויסות חושי

מרגע היווצרות העובר ברחם, מתחיל תהליך של קליטת גירויים. שלל חושים ומערכות מתפתחים בגופנו, ואנחנו משתמשים בהם ללא מודע כדי לקלוט את הסביבה שלנו בכל רגע. תהליך זה של קליטה ושל הבנה נקרא ויסות חושי.

באמצעות החושים שלנו אנחנו קולטים קולות, ריחות, צבעים, טעמים, מגע… בנוסף לגירויים האלה, קיימות שתי מערכות נוספות שאחראיות על התחושות שלנו: המערכת הוסטיבולרית (שמשפיעה על שיווי המשקל ועל מתח השרירים) והמערכת הפרופריוספטיבית (שעוזרת לנו למקם את גופנו במרחב). ויסות חושי מאפשר לכל התחושות הנקלטות דרך כל איברי החישה שלנו לעבור אל המוח, שם הן מעובדות לתפיסה של המציאות.

מה קורה כאשר הויסות החושי שלנו נפגע?

רובנו לא מודעים ליכולת הזו, כיוון שהיא מתנהלת ללא כל מאמץ מצידנו ובאופן אוטומטי ורציף, אך אצל חלק מהאוכלוסייה קיים קושי בויסות, והחושים השונים אינם מצליחים להעביר לנו את התחושה כראוי. במקום זה, הגירוי נקלט בגופנו כמוגזם מדי (רגישות יתר), כחלש מדי (תת רגישות), או כלא מורגש כלל. כאשר נפגע הויסות החושי אצל ילדים, ניכרת הפרעה התנהגותית בהתאם לסוג הקליטה. ילדים בעלי רגישות יתר יהיו בעלי נטייה להתרחק מרעש, להימנע ממגע לא נעים (אפילו דשא או חול), ולסלוד מריחות חזקים, לעומת ילדים בעלי תת רגישות שיחפשו את הגירויים החזקים, והם עלולים להיות תוקפניים יותר, תזזיתיים ובעלי שרירים מתוחים ונוקשים.

מה משפיע על ויסות חושי?

בין 10% ל- 15% מהילדים כיום מאובחנים כבעלי קושי בויסות חושי, מתוכם רק 20% בנות (אך יש נטייה להסביר זאת כאבחון מוטעה, כיוון שבנות אינן סובלות מאותן בעיות התנהגותיות). כיוון שהמערכות האחראיות מתפתחות כבר ברחם, רוב הסיבות נעוצות בבעיות בשלבי ההריון:

  • שימוש בסמים, אלכוהול, סיגריות, רעלים או תרופות
  • חשיפה למחלות או למתחים נפשיים
  • משקל נמוך בעת הלידה או לידה מוקדמת
  • טראומה שקרתה בעת הלידה (חוסר חמצן, ניתוח בסמוך ללידה, ניתוח קיסרי)
  • וגם סיבות שלאחר ההריון כמו שהייה בבית יתומים או גירוי משובש של החושים.

ויסות חושי פגוע אינו מוגדר כהפרעה נפשית, ולכן האבחון שלו נעשה בעיקר באמצעות תצפיות ומבחנים, אך ניתן לעבור מבדקים פסיכולוגיים במידה ומדובר בתסמינים חמורים מאוד.

כתיבת תגובה