יהושע רייכר – מאמרים מומלצים, ללמוד יזמות

  1. המהפכה המתחוללת בשוק העבודה פורמת את הקשר בין לימודי תואר לבין העיסוק המקצועי. האקדמיה חייבת לשנות כיוון אם ברצונה להישאר רלוונטית, ולהקנות לסטודנטים כלים שיאפשרו להם השתלבות קלה יותר בשוק העבודה לאורך כל הקריירה
     
  2. פתיחת שנת הלימודים האקדמית היא הזדמנות לחשבון נפש. לא על הצניחה בכמות הסטודנטים למדעי הרוח, או על מקומה של ישראל בטבלת ההישגים האקדמיים העולמית – שני נושאים שזוכים ללא מעט כותרות. אלא סביב שאלה מהותית הרבה יותר, שעלולה למנוע מהאקדמיה למלא את ייעודה ואולי אף להשביתה כליל: האם לימודים אקדמיים עדיין רלוונטיים בהקניית הכלים הנכונים הדרושים לנו במהלך הקריירה?
      
  3. באלף השנים כמעט שחלפו מאז פתיחת האוניברסיטאות הראשונות, הן מילאו ייעודים שונים: מחקר, חיברות, העברת ידע בין הדורות, ועוד. בעידן המודרני, ובמאה העשרים במיוחד, החלה האקדמיה להכשיר חלק ניכר מכוח העבודה במשק. לעתים זה נעשה באופן ישיר, כמו בלימודי הנדסה, משפטים, רפואה או מינהל עסקים, ולעתים בצורה עקיפה יותר, כמו שקורה בלימודי מדעי החברה. באלו וגם באלו, האקדמיה לא מנסה רק לשמר ידע או מחקר, אלא מבקשת להעניק לבוגריה כישורים רלבנטיים לשוק העבודה. ולראייה, בעשורים האחרונים הפך התואר הראשון לדרישת סף במקומות עבודה רבים, גם בכאלו שלא נדרשה להם הסמכה ספציפית.
     
  4. אלא שכעת מתחוללת מהפיכה מרחיקת לכת בשוק העבודה. האוטומציה והמחשוב מחסלים תחומי עיסוק שלמים ויוצרים חדשים. גם מקצועות ששורדים עוברים טרנספורמציה משמעותית, ועימם הכישורים הנדרשים מהעובדים. במקביל, יצירתו של שוק חופשי גלובלי ושינוי דפוסי ההעסקה גורמים לעובדים צעירים לשנות מקצועות, מקומות עבודה, קריירות וענפים במהירות חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית. אם עד לא מזמן אדם יכול היה להחזיק במקצוע אחד כל חייו ולעבור שניים-שלושה מקומות עבודה, לא נדיר למצוא כיום בני שלושים או ארבעים שמצויים בקריירה השלישית שלהם, שעברו בין שבעה מעסיקים ומילאו עשרה תפקידים.
     
  5. התמורות האלו חותרות תחת שתי אבני היסוד בהכשרת העובד: הלימודים והניסיון המעשי. כיצד ניתן לבנות תהליך הכשרה אקדמי (ואפילו שאינו אקדמי) למקצוע שייראה אחת לחלוטין בעוד ארבע שנים, כשהסטודנט יסיים את לימודיו? ומה אמור לעשות אדם בין שלושים שמחליף תחום? להירשם לתואר ראשון מחדש? מכיוון שמעטים שוקלים זאת ברצינות, המסקנה המתבקשת היא שהקשר בין תואר לעיסוק מקצועי כבר לא כל כך הדוק.
     
    שינויים בסיסיים בדרכי ההוראה
  6. אם זה לא מספיק, גם במקצועות ששורדים בלי לעבור שינויים מרחיקי לכת, נדרשים העובדים לסט מגוון הרבה יותר של כישורים. חשבו על עורך הדין שנדרש להראות כישורי שיווק ועל המתכנת שצריך להבין בעיצוב, או על איש המוצר שצריך להפגין כישורי ניהול בסטארט אפ החדש, ותקבלו מושג על הקושי העצום בהכשרת עובדים כיום. והמצב רק צפוי להחמיר: קשה לנו לדעת כיצד ייראה העולם בשנת 2020, כשהסטודנטים הטריים של היום יסיימו את התואר, שלא לומר בשנת 2040, כשהם יגיעו לשנות אמצע הקריירה.
      
  7. האתגר הזה מחייב מחשבה הרבה יותר עמוקה מעיסוק (מבורך כשלעצמו) בהגדלת מספר המהנדסים בלבד, או לחילופין, תלמידי הספרות. אנחנו צריכים לחשוב מהם ידע וכישורים רלבנטיים בחברה דינמית, גלובלית וממוחשבת, שמצויה בתהליך מתמיד של שינוי. אנחנו צריכים לבחון מחדש את כל הנחות היסוד שהיו לנו על טיבם של הידע, ההשכלה וההכשרה המקצועית.
     
  8. צעד ראשון טוב בכיוון יהיה חיזוק הממד האינטרדיסיפלינרי (המשלב כמה תחומי דעת) בלימודים. בעולם דינמי, היכולת לקשר בין דיסיפלינות שונות; היכולת לחפש ולנתח מידע במקצועות שאינם משיקים אלו לאלו; והיכולת לעבוד בצוותים מגוונים מבחינת גיל, מגדר, ניסיון, שפה או תרבות, הופכות למשמעותית הרבה יותר מעשר שנים של ניסיון מעשי בתחום ספציפי. באותו האופן, היכולת ללמוד ולהפנים שפה מקצועית חדשה במהירות הופכת משמעותית יותר מהשליטה באותה שפה לעומקה.
     
  9. אם יש מילה אחת שיכולה לסכם את כל הכישורים האלו, זו "יזמות". יזם הוא לא בהכרח אדם שמקים חברות סטארט אפ. יזם הוא אדם שמצוי באינטראקציה דינמית עם הסביבה שלו, שמחפש להגדיל את סט הכלים שלו, לאתר ולנצל הזדמנויות ולהגדיל בהדרגה את סך המשאבים העומדים לרשותו. אדם שמסוגל לאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות, ואז להציע דרכים לשפר את פעולתן. שצועד קדימה עם העולם. זה הסטודנט שאנחנו רוצים לפגוש.
     אקדמיה ותעשייה המשולבות זו בזו
  10. עלינו לחזק את הממשק בין התעשייה לאקדמיה. לא מספיק שהסטודנטים יטעמו מתחומים ודיסיפלינות שונות – עלינו גם לחבר את המעשי לתיאורטי, את השיעור שמעביר המנהל המצליח לזה שמעביר הפרופסור, להתנסות המעשית בעבודה. הרווח יהיה הדדי: האקדמיה תתחבר לחברה, התעשייה תוכל לבחון מועמדים איכותיים מחוץ למערכת המחויבויות של יחסי עובד-מעביד ושני הצדדים יפרו זה את זה.
     
  11. לבסוף, עלינו להעביר את הייעוץ התעסוקתי מבנייני אגודות הסטודנטים אל תוך השעות האקדמיות. אין רעיון אנכרוניסטי יותר מהמחשבה ששיעור אקדמי חייב להצטמצם לחומר התיאורטי בספר, ושהכשרה והכנה לחיים אינן יכולות להיות חלק ממנו.
     
    Personality
  12. יש אנשים שהמעבר לעידן החדש טבעי וקל עבורם, ממש כמו שישנם גאונים אוטודידקטיים בודדים שבית ספר והאוניברסיטה היו מיותרים לחלוטין מבחינתם. אבל מרבית האוכלוסיה צריכה שילמדו אותה את הכישורים האלו. היא צריכה שיפתחו לה דלתות בתחומים שונים, ושיסייעו לה לקשר ביניהם. היא צריכה להכיר אנשים מרקע שונה, לדעת לתקשר עימם, לעבוד וליצור ביחד. היא צריכה לעבור מעולם של שינון מידע לעולם של חיפוש וניתוח. אלו הם האתגרים האמיתיים שעומדים לפתחה של מערכת ההשכלה הגבוהה. ואם הרעיונות האלו נשמעים רחוקים מאוד מהעולם האקדמי כיום, זהו בדיוק שורש הבעיה.

כתיבת תגובה