כאמא לילדה בת 13, אני נחרדת שוב ושוב לגלות כמה בתי וחברותיה מאמצות סממנים של נשים בוגרות ופעילות מינית.
אני מוצאת את עצמי מנסה למנוע מבתי ללבוש בגדים שאני לא העזתי ללבוש אלא בשנות ה-20 שלי, רק כדי לשמוע "למה לכולן מותר ולי לא?". אני מניחה שהיא מסתירה ממני את מעשיה כאשר היא יוצאת עם חברים, ואין לי ספק שהיא עושה דברים שאני ואביה לא מרשים לה.
האם באמת עלינו לקבל את העובדה שהזמנים השתנו והיום נערות צעירות הן נשים על כל המשתמע מכך? מה מקומו של הורה בעולם בו המידע זמין לילדינו בצורה חסרת תקדים? הרי בתי לא באמת צריכה שאספר לה מאיפה באים ילדים לעולם. אם תרצה – שפע סרטי פורנו זמינים לצפייה ללא הגבלה באמצעות הסלולארי, ומה שבני ובנות דורי רק דמיינו ותהו "מה באמת הולך שם" פרוש בפניה ללא הגבלה וללא ההבנה שזוהי תמונה מעוותת של יחסים בין גברים לנשים.
אני מוצאת את עצמי מתייסרת במחשבה שאמי ואבי בטח הרגישו אותו דבר כאשר אני החלפתי כמה חברים עד לנישואיי. הם הרי התחתנו ללא ניסיון מיני קודם וללא ספק ראו באורח חיי מידה לא מבוטלת של הפקרות.
אם כך האם גם אני צריכה לקבל את פני הדור כמות שהם? האם גם אני טועה בכך שאני מודדת את ההתנהגות של בתי בערכים של הדור שלי? ואולי הוריי הם שצדקו ואנחנו צריכים לשאוף להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור לערכי מוסר הישנים (והטובים?…)
אשמח לשמוע את תגובותיכם ומחשבותיכם, אני מרגישה אובדת עצות…
