לימודי וטרינריה. כמה קסם הם טומנים בשמם המרמז כאילו עוד מעט אתם עומדים להציל את מרבית בעלי החיים בעולם – אם לא את כולם. לא כל מי שחולם להיות וטרינר הופך להיות כזה, כיוון שהדרך אל השגת התואר הנכסף רצופה במהמורות. ולא כל מי שחולם לעבוד במסגרת בית חולים וטרינרי בסופו של דבר מגיע לשם, והסיבות רבות ומגוונות.
בדומה לרפואה האנושית, רפואת בעלי החיים רק הולכת ומשתכללת עם השנים. רפואת בעלי חיים, היא וטרינריה ביצעה "קפיצת מדרגה" גדולה בעשורים האחרונים. כיום וטרינר "רגיל" אינו מספיק ועולה הדרישה לוטרינרים המומחים בתחומים ספציפיים.
כיום נהוג כי כל וטרינר אשר כבר סיים את לימודיו ועבר במסגרת של בית חולים וטרינרי או מרפאה וטרינרית, ומעוניין להרחיב את ידיעותיו בתחום וטרינרי כלשהו – לומד לימודי התמחות. לימודיו של וטרינר נמשכים שבע שנים, והוא ראוי להיקרא וטרינר רק לאחר שעמד בכל המבחנים המסכמים בהצלחה.
מרגע שהשלים את לימודיו, יכול אותו וטרינר לפנות למסלול של התמחות. ישנן התמחויות שונות ומגוונות, בין ההתמחויות –כירורגיה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה ועוד ועוד.
בעקבות שינויים והתפתחויות טכנולוגיות גם בתחום רפואת בעלי החיים, וטרינרים רבים בוחרים לפנות אל מסלול של התמחות בתחומים שונים. הסיבה לכך היא שכיום אין כמעט בית חולים וטרינרי או וטרינר שאינו מומחה בתחום רפואי כזה או אחר. ההתמחות נותנת כלים בידיו של וטרינר היכול לשפר את מצבו הרפואי של בעל החיים בצורה דרסטית בעקבות הידע הנוסף שרכש.
מומחיות- גם ברמה בינלאומית
הדרגה הגבוהה ביותר של הכשרה רפואית שאליה יכול וטרינר להגיע היא רמת מומחיות בינלאומית. וטרינר שהוא מומחה בינלאומי רוכש את מומחיותו זו דרך מוסד וטרינרי המוכר בעולם. אך לא די בזה, כיוון שגם תוכנית הלימודים בה לומד הוטרינר נבדקת לעומקה ודרושה אישור.
ההשקעה משתלמת רק במידה ואותו וטרינר יכול ליישם את הידע אותו רכש במסגרת בית חולים וטרינרי שבו הוא עובד. וזהו שיקול חשוב שיש לקחת בטרם בוחרים ברכישת מומחיות בתחום מסוים.
היתרון הגדול שיש עבור וטרינר שהוא גם מומחה בתחום מסוים הוא עצום. וטרינר מומחה לנוירולוגיה יוכל להיחשף ולטפל במקרים שונים ומגוונים ובשלל בעיות נוירולוגיות. בכך הוא תורם לבעלי החיים בהם הוא מטפל בידע מקצועי ממוקד יותר ואף יעיל יותר. כך גם במקרים של וטרינר שהוא מומחה באורתופדיה ובטיפול בבעיות אורטופדיות שונות של בעלי החיים.
וטרינר אשר סיים את מסלול ההכשרה הארוך והמפרך הזה, יכול להמשיך ולעבוד במסגרת של מרפאה פרטית או בית חולים וטרינרי. זוהי השקעה עצומה הדורשת מסירות רבה מאלו המבקשים לרכוש השכלה בתחום זה.
יחד עם זאת, בסיומו של המסלול נותרים (בתקווה) רק אותם וטרינרים המעוניינים בכל מאודם לעבוד עם חיות – וגם עם בני אדם. מי שאינו באמת מעוניין להיות וטרינר לא יצלח את המכשולים הרבים שבדרך להיות וטרינר מומחה.
