נישואים הפכו להיות אתגר גדול בעשורים האחרונים ויש שלא עומדים בו. כאשר הנישואים מתפרקים בני הזוג צריכים לדון ביניהם על נושאים שונים, ביניהם הדרך בה הרכוש שלהם יתחלק ביניהם, מי מקבל את הילדים, כמה ישלם ההורה שלא קיבל את הילדים ועוד. למעשה, הליך גירושין מצריך קבלת החלטות והכנת הסכם מיוחד שצריך לעמוד בכל הדברים שהוצהרו בו מרגע שהגירושין תקפים רשמית.
משמורת היא מונח המתייחס לזכות החזקה על הילדים. החוק נותן את המשמורת לאימא, במידה והיא נמצאה כשירה, באופן אוטומטי על ילדים בני 6 ומטה. עם זאת, זוג יכול להצהיר בהסכם גירושין על משמורת משותפת, כלומר חלוקה שווה לחלוטין בגידול הילדים, כך ששני הצדדים שומרים על אותה מידה של קשר עם הילדים.
אם בני הזוג בוחרים ללכת לפי החוק, ורק אחד מהם מקבל משמורת על הילדים, הצד השני זכאי להסדרי ראיה. הסדרי ראיה הם מפגשים של ההורה הלא משמורן עם הילדים, כאשר יש להם מגבלות. למשל, במידה וההורה מהווה סכנה, או שישנה סכנה מצידו בעבור הילדים, המפגשים יהיו תחת פיקוח של עובדים סוציאליים או שההורה לא יקבל מפגשים בכלל.
נושאי גירושין שנוגעים לילדים לא נגמרים בשניים שצוינו, ולצידם צריך לקבוע מזונות ילדים. ההורה שלא קיבל משמורת צריך לשלם מזונות להורה המשמורן כדי שכל הצרכים של הילדים יהיו מכוסים מבחינה כלכלית. יש בחוק סכום מינימלי אבל גובה המזונות תלוי בצרכים של הילדים.
ההורה הלא משמורן מוכרח לשלם את הסכום שקבוע בהסכם גירושין ולפי מועדי התשלום שנקבעו. אם ההורה לא משלם, זוהי הפרת הסכם. הדבר נכון לגבי כל אחד מהסעיפים בהסכם.
כדי להסדיר מזונות ומשמורת במהירות האפשרית, כדאי לקחת מגשרים או עורכי דין. האפשרות השנייה היא העדיפה מבין השתיים כי עורכי דין שמתמחים בדיני משפחה מכירים את כל החוקים והם ידאגו שהזכויות לא נפגעות ושיש עמידה בחובות.
אין ספק שהליך גירושין הוא קשה בכל מקרה, אך כשילדים נכנסים לתמונה הוא קשה עוד יותר. בני הזוג מוכרחים לתת לילדים עדיפות ראשונה ולמנוע שלילה של הזכויות שלהם ופגיעה ברגשותיהם.
