פנטזיית הצעת נישואין

תמיד חלמתי על טבעת אירוסין יפה ונוצצת. אפילו בתור ילדה, מבלי בכלל להבין את המורכבות של הנושא. הרי לא חשבתי ששיש באקט של כריעת ברך ומתן טבעת אירוסין אקט של חוזה כלכלי וביטוי לא פמינסטי. הרי מי חושב על כך בילדותו? איכשהו גם לאחר שבגרתי וכבר הבנתי את המשמעות של החלפת טבעות אירוסין עדיין המשכתי לקוות ולרצות שיום אחד גם לי תהיה אחת מאותן טבעות אירוסין מיוחדות .

והנה- הגיע לו הרגע. בן זוגי הציע לי להתחתן איתו בצורה מאוד רומנטית ואותנטית. אבל מה? לא היתה לו טבעת. הוא הרגיש שזה הרגע המתאים להציע לי להתחתן איתו, ולא היה לו אכפת שאין לו טבעת אירוסין. למרות כל החלומות והפנטזיות שלי- האמת זה לא מאוד הפריע לי. הייתי כל כך שקועה בשמחה שאנחנו מיועדים להתחתן שלא היה אכפת לי מזוטות.

אחרי כל ההתרגשות, כשהתעוררתי בבוקר, הסתכלתי על כף היד שלי ועל האצבעות ביד הימנית. התחשק לי שתהיה שם טבעת. אמרתי לו שאני מרגישה שאני צריכה טבעת. הלכנו יחד לחפש טבעת. קוטטנו רגליים, ולא מצאנו אף טבעת שהתאימה לפנטזיות שלי.

בסוף, בחנות עתיקות, טבעת יד שנייה, זהובה ומעוטרת בפנינה, הוכתרה כטבעת האירוסין שלנו. כל כך שמחנו שמצאנו טבעת שתואמת לשנינו ומסמלת את הקשר שלנו. לשמחתנו הטבעת לא היתה יקרה, כך שהיא גם התאימה למצבנו הכלכלי.

אם היו מספרים לי בילדותי שכך תגיע טבעת האירוסין לידי, לא הייתי מוכנה להסכים לכך. בדיעבד, אין סיפור יפה מזה לספר לילדים שלנו.

כתיבת תגובה