שני דיינים , עורך דין , עורכי דין

שאלה:
האם פסק גירושין של בית הדין רבני,שניתן בהרכב של שני דיינים, נפסד הוא ותוצאתו המשפטית היא בטלות, חרף הסכמת הצדדים המפורשת כי הדיון יתקיים בפני שני דיינים ? (בשונה מנושא של דיני עבודה )

תשובה:

בג"ץ 1555/05, פלוני נגד בית הדין הרבני האזורי מחוז תל-אביב ואח' ( שניתן ביום 16.7.09), קבע בדעת רוב ע"פ עורך דין , כי יש לבטל פסק גירושין של בית הדין הרבני האזורי משנת 2004, שניתן בהרכב של שני דיינים. נקבע, כי מדובר בפגם מהותי, שתוצאתו המשפטית היא בטלות וזאת נוכח הוראת של חוק הדיינים הקובע כי בית הדין הרבני האזורי ידון בשלושה, למעט בעניינים מסוימים בהם ידון בדיין אחד, בהתאם לקבוע בתקנות.
בית המשפט מול עורכי דין קבע כי במסגרת עקרון החוקיות, אין נפקות להסכמת הצדדים בעניין הנוגע לסמכות פונקציונלית של ערכאה שיפוטית, אלא אם ובמידה שהחוק עצמו נתן תוקף ומשקל להסכמה כזו. במצב המשפטי הקיים נכון לעת זו, החוק והתקנות נותנים תוקף להסכמת הצדדים לצורך דיון בדיין אחד בבית הדין הרבני.בית המשפט ציין כי אין בנמצא הסדר הנותן תוקף להסכמת הצדדים למותב המונה שני דיינים, ולפיכך הסכמה כזו אינה בת תוקף להכשיר הרכב כזה. לאור כל האמור, הטענה לפיה הסכמת העותר לדיון והכרעה בהרכב חסר של בית הדין מכשירה את הפגם לא התקבלה. גם דין טענות השתק ומניעות נדחו.
עוד נקבע, כי במסגרת תורת הבטלות היחסית, תוצאות הפגם הנילווה לדיון שיפוטי ולמתן החלטה שיפוטית בחריגה מסמכות נקבעות על-פי מארג רחב של שיקולים ובהם – חומרת הפגם שנפל, היות הפגם מהותי או טכני, העוול שנגרם למי מבעלי הדין עקב הפגם, סוג ההליך וסדר הדין המתנהל בו, וההשלכה הציבורית הנובעת מפסילת תוצאות ההחלטה, או מקיומן.
השופטת פרוקצ'יה, שהיתה בדעת הרוב קבעה, כי הדיון בבית הדין הרבני בהרכב שני דיינים בלבד איננו מוכר, לא בחוק, ולא בתקנות, ולכן דיון בהרכב זה נגוע בפגם מהותי היורד לשורש הסמכות הפונקציונאלית של בית הדין, ומביא לבטלותם של ההליכים.
עוד נקבע, כי הסכמת בעלי הדין לדיון והכרעה בהרכב השונה מן המתחייב בחוק, אינה תקפה, ואין בה כדי להכשיר דיון בהרכב של שני דיינים.
השופטת פסקה, כי כיוון שמדובר בענייני גירושין שהינם מהעניינים הגורליים והכאובים ביותר בחיי אדם, הרי שיש להורות במקרה זה על בטלות ההליך כולו, וזאת למרות שהליכי הגירושין החלו לפני שנים רבות, ופסק הדין של בית הדין האזורי ניתן בשנת 2004.
בדעת מיעוט קבעה השופטת נאור, ואף ששותפה היא לכך שהכלל הוא שאין לקיים דיונים בהרכב חסר של שניים גם לא בהסכמה, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, מושתק העותר מלהעלות את טענותיו בעניין, וזאת עקב הסכמתו לדיון בהרכב של שניים, אך גם, ובעיקר, בשל ההסתמכות על החלטות נוספות שהתקבלו בין הצדדים בהרכב של שניים ובמניעת אפשרות לטעון דבר והיפוכו. ההשתק אליבא ד'שופטת נאור, אינו נובע רק מההסכמה לדיון בהרכב של שניים אלא גם, ובעיקר, בשל ההסתמכות על החלטות נוספות שהתקבלו בין הצדדים בהרכב של שניים ובמניעת אפשרות לטעון דבר והיפוכו.

כתיבת תגובה