מויאגרה שנמכרת במחיר מציאה ומכילה חומרים מסוכנים, ועד וודקה שנמכרת בזיל-הזול אבל מכילה למעשה אלכוהול נוזלי צבוע – שוק הזיופים פורח ומשגשג, והצרכנים נופלים בפח
33 אלף כדורי ויאגרה מזויפים נתפסו בתחילת השבוע במסלול הירוק בנתב"ג; מפעל שמן זית מזויף התגלה לאחרונה במושב בשפלה; תושב הצפון נתפס מזייף אבקת כביסה ידועה; ומפעל לזיוף אלכוהול פעל בסמיכות לבית כנסת בתל-אביב.
אלה רק חלק מהכותרות שעשתה לאחרונה תופעה רחבה במיוחד של זיוף מוצרים ומכירתם לקהל הצרכנים – תופעה שהולכת וצוברת תאוצה למורת-רוחם של הגופים העסקיים, ושהיקפה נאמד רק ב-3 הרבעונים הראשונים של 2010 במיליארד שקל.
קיראו עוד ב"גלובס"
משרד הבריאות: הנחיות חדשות להוצאת אישורי מחלה לעבודה
דן חלוץ: מירי רגב ודוד ביטן לא סיימו את המעבר מהקוף לאדם
מחיר למשתכן: 90 אלף זכאים, 5,000 יחידות דיור עם היתר
דעה: אם מלמדים לא משקרים
לא מעט צרכנים, יש להודות, מחפשים מיוזמתם חלופות זולות ובלתי חוקיות למותגים יקרים. קונסולות משחק ותוכנות שונות הן דוגמה מוכרת היטב, אבל גם לבשמים, מותגי אופנה ואפילו מחסניות דיו יש ביקוש מודע לתוצרת מזויפת.
אולם, גם אלה שאינם מוכנים להתפשר על איכות ולבחור במסלול המפוקפק עלולים ליפול בפח ולהיות קורבן לתעשיית הזיופים המשגשגת. וכשמדובר בתרופות ובמזון, הסכנה היא לא רק באיכות המוצר והיעדר אחריות – מדובר פעמים רבות בסכנה בריאותית של ממש.
המאבק בזיוף מתנהל כיום לא מעט על-ידי ארגון הגג למלחמה בזיופים והפרת זכויות יוצרים בישראל, הפועל באיגוד לשכות המסחר ומאגד בתוכו ארגוני ענפים שונים. המטרות: קידום חקיקה בתחום, החמרת הענישה, הגברה משמעותית של האכיפה ויישום פתרונות למניעת הגעת זיופים.
"3 גורמים מרכזיים חייבים לעבוד יחד למיגור התופעה", אומר ראש מינהל המכס, דורון ארבלי: "מינהל המכס ורשויות האכיפה, המגזר העסקי וציבור הצרכנים – שלו תפקיד חשוב ומרכזי במלחמה זו".
איך להימנע מרכישת זיופים?
רכישת מוצר מזויף במחיר של מוצר רגיל היא סיטואציה מתסכלת ביותר, אך יש גם סיטואציה אחרת, שבה מציעים לצרכן את המוצר לכאורה במחיר מציאה. כאן חשוב להבין כי לרוב, במיוחד כשמדובר במותגים או במוצרים מבוקשים מאוד, אין מתנות ואין מציאות. מחיר נמוך במיוחד בהחלט יכול להוות אינדיקציה לכך שהמוצר מזויף.
עוד חשוב להקפיד היכן קונים. מן הסתם, מוצרים הנמכרים בשוק עשויים להיות מזויפים. ברשתות השיווק המובילות הסיכוי למצוא מוצרים מזויפים קטן יותר, אך קיים. אינדיקציה נוספת היא היעדר תווית יבואן: בהיעדרו, סביר שהמוצר לא מקורי.
כדי לא ליפול בפח, יש לסמוך גם על האינטואיציה ולהתבונן היטב במוצר: עיון מדוקדק במוצר יכול לא פעם להוביל למסקנה ש"משהו לא בסדר": רמת גימור, כיתוב עם שגיאות, לוגו שונה מהמקור, הבדלים ממוצר מקורי שנרכש בעבר וכדומה.
תוכנה, מוזיקה ומולטימדיה: משחק מכור
על-פי נתוני איגוד לשכות המסחר, שוק הפיראטיות במכירות תוכנה בישראל מהווה כ-30% מכלל מכירות התוכנה בארץ; בתחום התקליטים הוא עומד על כ-32%, ובתחום הקולנוע שוק הפיראטיות במכירות עומד מזה מספר שנים על 40%.
"אין נתונים רשמיים", אומר איתן דרורי, מנהל חטיבת מולטימדיה בישפאר (משווקת סוני ופלייסטיישן בישראל). "חלק גדול מהזיופים מתבצע ברשת ובכלל לא ניתן לפיקוח. אומרים שבארץ 80% מתעשיית המשחקים פרוצה, אבל אלה הערכות. יש פלטפורמות שבהן הזיופים מינוריים, ויש כאלה שכמעט אבסולוטיים; יש קונסולות קשות לחיקוי, ואחרות שחיקויים שלהן מופצים בהמוניהן. להערכתי, במשחקי הווידאו שליש מהמכירות חוקי ושני שלישים מזויפים – מתוכם 95% ברשת".
"תוכנה מזויפת עלולה להזיק למערכת, לגרום לאובדן נתונים ואפילו לאפשר פרצה של אבטחת מידע", אומרת עירית זינגר, מנהלת שיווק Windows במיקרוסופט ישראל. "יש כללי אצבע שיכולים לסייע לצרכן לקבוע אם התוכנה שהוא רוכש אכן מקורית – כשבבסיסם, כמובן, קנייה אצל משווק אמין ומוכר: האם המוצר כולל תעודת מקוריות? אם מציעים לרכוש תעודת מקוריות כפריט בפני עצמו, ההצעה מפוקפקת; ניתן לבדוק את שולי הדיסק כדי לוודא כי ההולוגרמה אינה מדבקה ואינה מתנתקת ממנו; האם אריזת המוצר והתיעוד שלו איכותיים?".
"בתקליטור צרוב המעגל הפנימי צבעוני ולא כסוף כמקובל", מסביר מוטי אמיתי, אחראי אכיפה בפדרציה לתקליטים. "על גבי התקליטור לא תהיה הדפסת צבע אלא הדפסת דיו, או שיהיה ללא כל הדפסה, והנייר המודפס יהיה באיכות ירודה על נייר צילום פשוט".
ומה בדבר סרטים מזויפים? "קנייה בדוכנים ובשווקים, מוצר באריזות ניילון קטנות, מוצר ללא סימני מסחר של מפיץ הסרט – כל אלה עדות שמדובר בסרט מזויף", אומר יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס בע"מ ונציג תעשיית הסרטים בארגון למלחמה בזיופים. "סרטים מזויפים שנמכרים, במקרים רבים איכותם גרועה. סרט שבאותה תקופה מוקרן בבתי-קולנוע הוא חד-משמעית מזויף".
איך לזהות דיסקים מזויפים?
– מקום: מקומות מכירה מפוקפקים מציעים סחורה מפוקפקת.
– עטיפה: איכות הדפסה ירודה לבין קופסה מהודרת, הדפסה איכותית.
– הולוגרמה: דיסק תוכנה מקורי מוטבע בהולוגרמה.
– אחריות: כשמדובר בחומרה, דרשו תעודת אחריות של יבואן רשמי.
– מחיר: המחיר נמוך במיוחד ביחס למותג המקורי.
– תוכן: כשמדובר במוזיקה, אוספי מוזיקה שלא קיימים בחנויות יהיו מזויפים.
אופנה: הבגד מתכווץ
"זיופים בתחום האופנה הם עניין אופנתי", אומר עו"ד רועי קורניק, ראש מחלקת אכיפה בקבוצת ריינהולד-כהן. "מזייפים כל מותג אופנתי שמצליח בארץ או בעולם. היום למשל נראה הרבה מוצרי לקוסט, פומה, קלווין קליין".
רמת הזיופים משתנה: לעתים קל לזהות את התרמית, ובמקרים אחרים קל ליפול בפח. "לא תמיד יוכל צרכן לגלות שמדובר במוצר מזויף", אומר קורניק, "לעתים, כשהזיוף ברמה גבוהה ומאד דומה למקור, הוא יגלה זאת רק כשהבגד מתכווץ בכביסה. חשוב להקפיד על מבחן ההיגיון הבריא: אם בשוק הכרמל סביר למצוא זיופים – ברשתות מוכרות ומסודרות זה כמעט לא יקרה".
איך לזהות פריטי אופנה מזויפים?
– יבואן: אם צרכן בקי ויודע מי היבואן של המותג – כדאי לבדוק שאכן בו מדובר.
– תווית: בדקו את התווית. אם היא מטושטשת ולא ברורה, חסרה מידע בסיסי או כלל לא קיימת – סביר שמדובר בזיוף.
– מחיר: כשהמחיר נמוך מדי, ראוי להיות חשדן.
– מקום הקנייה: רשתות וחנויות מוכרות יציעו לרוב סחורה מקורית. בבזארים ובשווקים רצוי להימנע מקניית מותגים או לגלות ערנות יתר.
אלכוהול: הבקבוק מקורי, הנוזל הוחלף
בכל הנוגע למזון ומשקאות, מוביל ענף האלכוהול את שוק ההונאות. "כיוון שהמיסוי על הענף מגיע ל-300%, הפיתוי לרמות אדיר", אומר דן ליאור, מנכ"ל החברה הסקוטית וחבר חטיבת יבואני משקאות משכרים באיגוד לשכות המסחר. "ככל שהמותג יקר יותר (80 שקל ומעלה מחיר מדף) או פופולרי יותר, יותר קל לזייף – לרוב לא יזייפו מוצרים נדירים".
"במשקאות חריפים יש שני סוגי זיופים", מסביר ליאור: "במקרה הראשון מייצרים בקבוק הדומה לבקבוק המקורי אבל מכיל משהו אחר. אפשר להתווכח על האיכות של המשקה – אבל שם המותג גנוב.
"הסוג השני (הנפוץ גם בזיוף שמן זית, א"א) הוא של זייפנים האוספים בקבוקים ריקים מהשוק וממלאים אותו בנוזל אחר: האריזה מקורית, המשקה מזויף. קל מאוד לאסוף בקבוקים כאלה מפאבים, למשל, או לרכוש אותם בזול מבעלי אולמות. חסרה רק העטיפה למעלה – אותה מצליחים לעשות באופן כמעט מושלם. הצרכן רואה מולו תווית מקורית, ולא מתחיל לבדוק את צוואר הבקבוק".
גם כאן, מדגיש ליאור, לאיכות הזיוף משמעות רבה: אם במקרה הטוב מכניסים משקה פשוט יותר לבקבוק, במקרה הרע מכניסים אלכוהול נוזלי פשוט עם צבע תואם – מה שמסכן בריאותית ואף גרם בעבר למוות ולמחלות כמו עיוורון. "המשמעות כאן היא הרבה מעבר לקניין רוחני", הוא אומר.
איך להימנע מרכישת אלכוהול מזויף?
– איפה שותים? לשתות בבארים אמינים עד כמה שניתן.
– ראש הבקבוק: להציץ בראש הבקבוק (בלתי אפשרי בבאר, לכל הפחות בחנויות) ולבדוק אם מעטפת ראש הבקבוק נראית מקורית או לא.
– לשמור קבלה: אם משהו לא בסדר במשקה (נראה חשוד / מרגיש רע), אפשר לפנות ליבואן או ליצרן ולקבל חוות-דעת.
– מחיר: המחיר במקרה הזה אינו תמיד אינדיקציה – אלכוהול מזויף נמכר לעתים במחירים המקוריים כחלק מהתרמית; מחיר נמוך משמעותית עלול בהחלט להיות נורה אדומה.
תרופות: אפילו תרופות לאלצהיימר
מכל 100 ישראלים רוכש תרופה מזויפת – בידיעה או שלא בידיעה – כך עולה מנתוני חברת פייזר, יצרנית ויאגרה. ישראל נמצאת בין 10 המדינות המובילות בעולם בזיופי תרופות ומדורגת במקום השמיני, כאשר כ-33% מהתרופות המזויפות שנתפסות הן ללא כל חומר פעיל, 52% הינן בעלות מינון לא נכון של מרכיבי התרופה, 20% מהתרופות המזויפות הכילו חומרים שאינם אמורים להיכלל בהם.
התרופה הנסחרת ביותר בשוק הזיופים בישראל היא תרופת המרשם ויאגרה. בין השנים 2007-2009 דיווחו הרשויות בישראל כי הגיעו לידיהם 438,410 כדורי ויאגרה מזויפים.
בתחום התרופות שוק המכירות הפיראטיות עומד, על-פי נתוני איגוד לשכות המסחר, על 10%.
"כשמדובר בתרופות, זיופים הם דבר אחר לגמרי", אומר מיקי אריאלי, מנהל היחידה למאבק בפשע פרמצבטי במשרד הבריאות. "לא מדובר בקניין רוחני דווקא, אלא בהגדרת ארגון הבריאות הלאומי לזיוף – הצגה לא נכונה של המוצר, איפה מיוצר, מה יש בפנים – כך למשל תוסף תזונה 'טבעי' שמכיל חומר תרופתי ייחשב זיוף גם אם אינו מתחזה לתרופה קיימת".
עיקר התופעה, מסביר אריאלי, סובב סביב תרופות לייף סטייל: לאין אונות, להרזיה, להצמחת שיער. "אולם, כיום אנחנו נחשפים לתופעה עולמית של זיוף תופעות מצילות חיים אפילו נגד אלצהיימר. אנחנו למשל מצאנו תרופה לדילול דם ברשות הפלסטינית ללא חומר פעיל כלל – זאת אומר שאדם אחרי התקף לב, שנתון לסכנת חיים, לוקח כדור שלא מטפל בו באמת".
מועטים הזיופים שנמצאו במסגרת של בתי-מרקחת. "הסכנות העיקריות הן במכירת תרופות דרך האינטרנט ודרך מודעות", מדגיש אריאלי, "אסור להאמין להבטחות על תרופות פלא. תופעה נפוצה הם כדורי פלא להרזיה טבעית שנמכרים מפה לאוזן – וכבר היה מקרה אשפוז בעקבות שימוש בכדורים כאלה שהכילו חומר אסור לשימוש. אנשים לא קונים רכב בלי לעשות טסט, אבל לגוף מכניסים חומרים שאין להם מושג מה הם".
בתרופת "פלא" שנמכרה לאחרונה לטיפול באסטמה של העור לילדים נמצא ריכוז גבוה של קורטיזונים, שהותיר לפחות תינוק אחד בטיפול ממושך בגלל הנזק.
איך לזהות תרופה מזויפת?
עו"ד גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל ונציג תעשיית חברות תרופות המקור, מציע טיפים שיעזרו להימנע מרכישת תרופה מזויפת:
– איפה קונים: תרופה מזויפת נמכרת מחוץ לבית-המרקחת, בעיקר באינטרנט
– מחיר: מחיר נמוך באופן חריג לעומת המחיר בבית-המרקחת
– מרשם: כדי לקנות תרופה מזויפת לא נדרש מרשם, אף שהחוק מחייב זאת
– אריזה שונה: כמעט תמיד יש הבדל בין אריזה רגילה לאריזה החשודה (הולוגרמות, לוגו וסמל החברה וכו')
– היעדר אריזה: תרופה מזויפת לרוב לא נמכרת באריזה עם עלון לצרכן (כלומר בתפזורת, בבליסטר ללא אריזה וכדומה)
ויאגרה