לאורך שנים רבות, כשהחלו להגות גימיק של פריט חדש, בין אם זה פריט אלקטרוניקה, מוצר יומיומי, או גם מוצרים שהשימוש שלהם הנו לצורך נוחות והתייעלות, כל הזמן חשבו אודות הדזיין הנוח ביותר בעבור המוצר. הניראות שלו, הייתה הרבה פחות רלוונטית מכיוון והמחשבה החשובה הייתה על הנוחות שלו וגם על השימושיות שלה כל מוצר.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והתפתחות חוש הטעם האסתטי של החברה המערבית, מתהווה צורך לסגנן מוצרים באורח שילכוד את העין האנושית ויגרום לה להתעניין במוצר העדכני ולא רק בשימושים שלה. מחקרים לא מעטים מראים כי האדם נדרש לאהוב גם את איך שהמוצר עצמו נראה ובמידה והוא אינו מחבב את איך שהמוצר נראה הסיכויים שיקנה אותו פוחתים, אף על פי שהוא חייב אותו והוא מאוד פרודוקטיבי לו.
עקב זאת, עם הזמן התפתח לו בענף התעשייה שטח חדיש העונה על הדרישה של המפתחים בניראות של כל מוצר. הענף של עיצוב תעשייתי פורץ דרך בשנים האחרונות ובימינו, כמעט כל תוצר או כל חברה עושים שימוש במומחים של עיצוב תעשייתי על מנת לתכנן את החפץ או המוצר בטכניקה שתמשוך את המבט ותגרום ללקוח הפוטנציאלי להזמין את המוצר ולראות בו חלק בלתי נפרד מהעיצוב המלא בנכס, בחדר או אולי במשרד.
עיצוב מוצרים מכיל בו את האחריות בדבר המוצר מרגע התכנון שלו. המהנדסים, או לחילופין אלה המפתחים את המוצר בדרגה הטכנית או ההנדסית אמורים להתאים את עצמם למראה של המוצר ולפעול במגבלות הדקורציה. באופן זה לדוגמה, מחשבים, שפעם היו ענקיים, כבדים וברוב המקרים נראו כקופסא מכוערת בלב הבית שרק משתוקקים להסוות, נעשו בשנים האחרונות למעוצבים, אינטימיים ככל האפשר, מגוונים ומושכים לעין. כל זאת בתיאום מוחלט בין המהנדסים והמפתחים ובין המעצבים התעשייתים, יחד עם הגנה על האלמנטים הטכניים של החפץ או המוצר.
בנוסף המעצבים עצמם אמורים לתמרן בין הדרישה של המפתחים למקום ספציפי ומורכב בלב החפץ או המוצר לבין השאיפה לתכנן את החפץ או המוצר בדרך הכי טובה, הכי מיוחדת, הכי מושכת לעין והכי מקורית. בצורה כזו שתצליח למשוך אליה לקוחות רבים ככל האפשר.
בדיוק מסיבה הזו, חברות רבות מאוד עושות בשנים האחרונות עיצוב מוצרים חדש של פריטים ישנים, על מנת שאלה ייראו מושכים ומיוחדים הרבה יותר מבעבר.
