ביום מן הימים זה עתיד לקרות גם לנו. כולנו הרי נמות יום אחד. "המוות הוא הדבר הבטוח היחידי בחיים" אמר כבר לפני שנים איש חכם אחד. ובאותו יום, יום הדין לפי מסורות שונות, נזדקק כולנו לרישום של צוואה כדי שיקירינו יוכלו לדעת מה הורשנו להם.
למה חשובה צוואה ומדוע גם אם אנו מותירים אחרינו ירושה דלה חשוב שנותיר אחרינו צוואה מסודרת?
מדוע יש לערוך צוואה מסודרת?
צוואה מסודרת בעולם המודרני של ימינו היא הכרח ולא פריבילגיה. צוואה היא למעשה פניה מאת האדם המת אל האנשים העתידים לרשת אותו. בפניה זו הוא מציג כיצד היה רוצה לחלק את רכושו ונכסיו. צוואה יכולה להיות גם צוואה מוסרית: כיצד היה רוצה שיורשיו ינהגו, ומהם הערכים אותם היה רוצה להנציח.
אנשים רבים, בעיקר מהפחד והחשש מפני המוות, איתם מותירים אחריהם צוואה ערוכה ומסודרת בעיקר מהיבטים הנוגעים להכחשה. ישנם אנשים החושבים שיש להם רכוש מועט ואין צורך להסדיר את חלוקתו בצוואה.
זוהי טעות. כי גם מה שנראה כרכוש מועט, אחרי מותו של אדם יכול להפוך לנכס של ממש. חישבו על כתב יד מיוחד, חפץ קטן שנושא ירושתו לא הוסדר בצוואה. כמה עוגמת נפש עלולה להיגרם במידה ואין הסכמה על מי שיירש אותו כחוק.
ירושה – מי זכאי לה על פי חוק?
בישראל, כל הנושא של ירושה מעוגן בחוק הירושה. על פי חוק זה, כאשר אדם מת נקבע כי בן זוגו וילדיו יקבלו את הרכוש שלו. ירושה היא למעשה מה שמקבלים בני משפחתו הגרעינית של המת. בן זוגו או בת זוגתו של המת מקבלים חצי מהרכוש שלו, ואילו ילדיו, במידה ויש למת ילדים, מתחלקים בחציו השני של הרכוש בחלוקה שווה ביניהם.
מה קורה במידה ולמת לא היו ילדים? במידה ולנפטר אין ילדים הוריו ובן או בת הזוג מתחלקים בירושה.
במידה והמת לא הותיר אחריו צוואה על מנת להסדיר נושאי ירושה שונים, יהיה תקף חוק הירושה. במידה והמת הותיר צוואה, אזי צוואתו תקפה.
ירושה ללא מלחמת ירושה – האם זה אפשרי?
המילה ירושה מעלה בקרב אנשים רבים קונוטציות שליליות של מלחמה ומאבקי כוחות פנימיים בתוך המשפחה. לא תמיד זה חייב להיות כך. אולם, במקרים רבים ולצערן של משפחות רבות נוצר מצב בו האדם המת מותיר אחריו צוואה ועוד צוואה, שתי צוואות שנכתבו על ידו. זה קורה במקרים רבים כיוון שאנשים רושמים צוואה בתקופה מסוימת של חייהם ומספר שנים לאחר מכן הם רושמים צוואה נוספת בה הם מותירים ירושה לבני משפחה אחרים לחלוטין. חשוב לקחת זאת בחשבון כאשר רושמים צוואה ומעוניינים שבני המשפחה לא יריבו על הירושה.