אני רוצה לשתף אתכם בחוויה האחרונה שלי כעקרת בית. באחד מימי החול קפצה לביקור לא אחרת מאשר חמותי, שתהיה בריאה. כמובן כהרגלה התחילה לצקצק ולספר לי כמה יש לי לשפר ולשנות כדי להיות עקרת בית ראויה. המודרניזציה פסחה על האישה היקרה הזאת והיא ממשיכה להשתמש בז'רגון מאוד מיושן ופרימיטיבי. בין היתר ההצעות שלה לשינוי הבית שלי ובמיוחד הביקורת הנוקבת על הרהיטים, הביאו אותי לקפוץ על המציאה ולהציע לבן האהוב שישקיע בבית שלנו רק כדי לשמח את אמא שלו (כן, בטח..). לשמחתי אנו גרים באזור הדרום ולכן קפצנו בקלות לחנות רהיטי קיבוץ השלושה. מה שטוב בחנות שלהם שהם מציעים מגוון עצום של רהיטים ורעיונות בשטח רחב ידיים של אולם תצוגה.
למרות זאת לא התבלבלתי ובחרתי כמיטב המסורת רהיטים שיהלמו את הטעם הנוראי שלי. האמת, שבאופן אובייקטיבי קצת קשה לעשות את זה אם קונים ברהיטי קיבוץ השלושה אבל כשחמותי תראה היא לא תחסוך ממני את "המחמאות" השגרתיות..
בכל אופן יצאנו משם עייפים אך מרוצים, עם קצת פחות כסף בבנק אבל עם תחושה רבה מאוד של סיפוק עצמי. צילמתי ברוחי רהיטים נוספים לקנייה הבאה וכמובן הודתי על האדיבות והסבלנות..
המשלוח של רהיטי קיבוץ השלושה לא איחר להגיע ולאחר שסיימתי לסדר את פינת האוכל כפי שרציתי וכמובן לנקות למשעי, צלצלתי להזמין את חמותי האהובה. לא יכולתי להתאפק ורציתי כמובן לנפנף מול עיניה בפינת האוכל היפהפייה והחדשה שקנינו אז הזמנתי אותה לארוחת ערב. היה קשה לשכנע אותה מאחר וגם את הבישולים שלי היא לא אוהבת אז פינת האוכל החדשה היותה תירוץ מספיק טוב בעבורה לבוא ולהתרשם.
האמת, ראיתי אותה נושכת את הלשון כל זמן הארוחה. לקראת סוף הערב לחשה לבעלי שהיא רוצה שייקח אותה למקום בו קנינו את "פינת האוכל הזו" כי בסך הכל היא "בסדר". אתם מתארים לעצמכם את גודל השעה?? חמותי לעולם לא חילקה לנו מחמאות שכאלה.
כנראה שהיא יודעת לזהות משהו שעשוי טוב ויודעת להעריך אותו, בדיוק כשם שהיא מעריכה את בחירתי בבנה..
