מלבד הטיפות התרופתי, ישנה חשיבות גבוהה לטיפול בסימפטומים של דיכאון באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מטרת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בתופעה של דיכאון היא לבצע הגדלה הדרגתית בכמות הפעילות המתגמלת אותה האדם אשר לוקה בתופעה של דיכאון קליני מבצע. כאמור, על פי מחקרים טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל בשילוב עם טיפול תרופתי עבור אלו שהמצב שלהם מחייב טיפול תרופתי. ובמקרים של דיכאון ברמה בינונית או קלה טיפול קונטיבי התנהגותי יהיה יעיל באותה המידה של התרופות. הצלחת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי תהיה תלויה בשיתוף פעולה של המטופל וביכולתו לאמץ דרכי חשיבה ולסגל דרכי התנהגות חדשים.
דיכאון – החלק הקוגניטיבי והחלק ההתנהגותי
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בתופעה של דיכאון, מורכב כשמו משני חלקים שונים קוגניטיבי והתנהגותי. החלק הראשון הוא החלק הקוגניטיבי, מתמקד בתחום החשיבה של הלוקים בנושא של דיכאון. בחלק הזה מלמד המטפל את המטופל כיצד לשנות את דפוסי החשיבה הקיימים שלו וליצור דפוסי חשיבה חדשים. החלק השני ממנו מורכב הטיפול הוא עבודה על החלק ההתנהגותי, בחלק הזה ילמד המטופל כיצד ניתן להתגבר על הבעיות התפקודיות בהן הוא לוקה כתוצאה מהדיכאון. שני חלקי הטיפול יחד מסייעים משמעותית להתגברות על התסמינים השונים של תופעת דיכאון. חשוב לציין שטיפול קונטיבי התנהגותי נחשב לאפקטיבי גם בטיפול במקרים אחרים כמו הפרעות קשב וריכוז בכל הגילאים, בעיות התנהגות ותופעות אחרות המצריכות טיפול כלשהו בין אם לצד הטיפול התרופתי בהן והן כטיפול היחיד הפרטני בתופעה המדוברת ממנה סובל אותו מטופל.
דיכאון – יעילות הטיפול הקוגניטיבי
לסיכום, טיפול קוגניטיבי התנהגותי בתופעה של דיכאון, יכלול סדרה של מטלות אשר מטרתן היא לצורך תיקון ושינוי של דפוסי חשיבה בעייתיים אצל המטופלים אשר נובעים כתוצאה מאותו דיכאון אותו הם חווים. מטרה נוספת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא לצורך מתן כלים מעשיים להתמודדות עם הדיכאון. בכדי שהמטופל ידע לטפל בתסמינים של דיכאון בכל עת, גם אחרי שהמפגשים עם המטפל יסתיימו (כידוע סימפטומים של דיכאון קליני עלולים לחזור, גם תקופה אחרי שהם עוברים וחשוב להיות מודעים לכך ובהתאם גם להיות מוכנים).