הבעייה של אבי היא שהוא לא מבין איך להתחיל עם בחורה. כאשר מישהי מוצאת חן בעיניו מוחו פוסק מלכת: הוא שורק, הוא צועק, מביך את עצמו או לחילופין מגמגם, נהיה אדום ולא מצליח להתבטא. לא פעם ניסיתי להסביר לו שאם הוא צועק לבחורה היא לא אוהבת את זה, אבל הוא לא מפנים. לאחר ניסיונות רבים החלטתי לשבת איתו באופן מסודר וממש להכתיב לו כיצד יש להתנהג.
איך להתחיל עם בחורה גם כאשר אתה מתרגש?
"אומנות הפיתוי כוללת את סודות הפיתוי ועלייך ללמוד אותם ולדבוק בהם". אמרתי. אבי הביט בי במבט מזוגג ולא הבין למה אני מתכוונת. המשכתי:" המשמעות של דבריי היא שאתה צריך לשנות את הסגנון שלך, אם הוא לא עבד לך עשרים ושתיים שנים אז הוא גם לא יעבוד והגיע הזמן לשנות". אבי הנהן וכתב במרץ. המשכתי: "פלירטוט צריך להיות נעים ומכבד, לא שריקה, אפשר אפילו לשאול בצורה נחמדה לשלומה של הבחורה, לא צריך יותר מזה" נוסף על כך, אמרתי לו שהוא חייב להתחזק קצת. אבי הראה לי שהוא מאוד חזק. "לא מבחינה פיזית", הסברתי לו. "אני מדברת על בניית ביטחון עצמי, אתה צריך להעריך את עצמך יותר, כאשר אתה שורק לבחורה אינך מפגין הערכה עבור שניכם"
לאחר מכן הסברתי לאבי כי הכרויות בפייסבוק או הכרויות באינטרנט עשויות להיות פחות טובות בשבילו מכיוון שהוא אינו חזק בכתיבה ובפלפולי לשון. "עלייך להיות מודע לצדדים החיוביים שלך וכמובן לצדדים החלשים יותר", אמרתי לו, והוספתי שהמראה החיצוני וטוב הלב שלו הם הצדדים החזקים בו. "אתה בטוח לא משורר", הבהרתי את עמדתי.
ביטחון, שפת גוף ולבוש
לאחר מכן המשכתי להכתיב לו- "שפת הגוף שלך צריכה לשדר שלווה. חיוך, מגע קל בידה של הבחורה, עמידה זקופה ובטוחה הם חלק בלתי נפרד משפת הגוף הנכונה. אתה גם צריך להתלבש באופן שיחמיא לך אבי, אתה גבוה ויפה, אתה יכול בהחלט להראות מצוין". לאחר הצגת דרמה קטנה בחדרו של אבי, הצגה בה ביקשתי ממנו שיראה לי מה למד, יצאנו לשטח.
אבי נכשל בפעם ראשונה ובפעם השנייה, אך בפעם השלישית כבר לא נבהל מהכישלונות. הבחורה השלישית חייכה אליו, רשמה לו את המספר ואפילו הוסיפה בחיוך שהוא חמוד בעייניה.
הייתי מאוד מרוצה מאבי, הוא באמת השתפר . הוספתי למחברת את השורה החשובה הבאה: "כדי לדעת איך להתחיל עם בחורה, חשוב לדעת איך להכשל איתה. מי שמקבל סירוב, מתחזק ומצליח בפעמים הבאות. חשוב מאוד לא להתייאש". בכל אופן, לאבי, כבר לא היה צורך במחברת הוא והבחורה הפכו לזוג, הוא אומנם שמר את המחברת אך רק משום שחש כי נקשר אליה. "לא זורקים חברים" אמר לי בחיוך.
