הבחינה אם מדובר באשפוז אם לאו, היא טכנית בעיקרה. אין מקום לצורך זה להידרש לאבחנות דקדקניות בין סוגי טיפולים שונים הניתנים בבתי חולים.
הבחנה בין מצב רפואי דינמי-הנופל לגדר הביטוי "אשפוז" – לבין מצב רפואי סטטי אינה מופיעה בתקנות, אין היא מתבקשת מהמטריה בה עוסקות התקנות. ימי האשפוז מהווים אינדיקציה מכנית וטכנית לקביעת הכאב והסבל, כאשר ההנחה ככל הנראה היא שככל שרבים ימי האשפוז כן גדל הכאב והסבל. לעניין מבחן טכני זה, מה לאשפוז המקדם את מצבו הרפואי של הניזוק ומה לאשפוז שאינו מקדם את מצבו הרפואי של הניזוק? נראה כי את הביטוי "מאושפז" יש לפרש כמשמעותו בלשון בני אדם. על פי משמעות זו, מי שמוחזק בבית החולים ונתון להשגחה רפואית, הריהו, "מאושפז" באותו בית חולים, בין אם חלה הטבה או הרעה במצבו הרפואי, ובין אם מצבו הרפואי נשאר סטטי.
המבטחת לא הוכיחה כי לא היה צורך באשפוז הנדון, היא לא סמכה על חוות דעת רפואיות או על ראיות אחרות לפיהן ניתן היה לטפל במנוחה בצורה הולמת בביתה.
לפיכך בתביעת פיצויים שהוגשה על ידי עורך דין תאונות דרכים נפסק שימי האשפוז במחלקת "משען" יחשבו כימי אשפוז לצורך קביעת הפיצוי בגין נזק לא ממוני .
