איידס והקהילה הגאה

בתחילת שמות השמונים, כשהיתה התפרצות ראשונית של מחלת האיידס, היא זוהתה מיד עם הקהילה הגאה. היא יוחסה כתוצאה של קיום יחסים הומוסקסואליים, ואנשים הטרוסקסואליים טרם הפנימו את העובדה שאיידס יכול להיות מנת חלקם של כל האנשים שלא שומרים עם מגע מיני בטוח. בשנות התשעים המאוחרות כבר היה ברור לחלוטין שמחלת האיידס איננה מחלה של מגזר אחד והיא יכולה להיות מועברת כיתר מחלות מין . כל אדם יכל להדבק במחלה זו, וממחקרים שנעשו על אוכלוסית הנשאים והחולים באיידס בעולם נמצא ששיעור גבוה של נשים צעירות הטרוסקסואליות בארצות מתפתחות נושא את המחלה.

לאור ההסברה המסיבית של אגודות למניעת איידס ועל רקע החשש מתמותה וסיבוכים של מחלת האיידס, אנשים החלו להשתמש בקונדום על מנת לא להידבק ב מחלת מין זאת. שיעורי ההדבקה של נשאים חדשים פחתו, ובייחוד בקרב הקהילה הגאה. עם זאת, ממחקר שנעשה ב-2010 על ידי אוניברסיטת תל אביב בשיתוף פעולה עם בתי חולים בארץ, ניכר כי אחוזי העליה בשיעורי הנשאות בקרב הקהילה הגאה הרקיע שחקים. בנוסף, נמצא כי אחוז לא מבוטל מתוך הנשאים החדשים נושא זן עמיד של HIV, תופעה שמתרחשת על רקע הידבקות מאדם נשא HIV שלוקח תרופות לעיכוב התפרצות מחלת האיידס. ממצא זה מעיד על כך שנשאים שיודעים על נשאותם מדביקים אחרים בצורה לא אחראית.

ניכר כי אנשים פחות מפחדים ממחלת האיידס בשל הפיכתה ממחלה אקוטית למחלה כרונית, וכתוצאה מכך לא ממגנים את עצמם. השאננות הזאת בעייתית ועליה להיות מטופלת על ידי גורמי חקיקה והסברה חדשים.

כתיבת תגובה