הפרעת אכילה מוגדרת כהפרעת נפש בעלת מאפיינים גופניים, נפשיים וקוגניטיביים, והיא יכולה להיות חמורה עד כדי סיכון האדם למות מהמחלה. אם כי יש גברים בעלי הפרעת אכילה, ברור לחלוטין כי זוהי הפרעה מגדרית נשית יותר. כמו עבור כל תופעה פסיכולוגית נשאלת השאלה מה גורם לה: האם הגנטיקה היא האחראית על פיתוח הפרעות אכילה? או שמא מדובר בהפרעה נלמדת לאור השפעה של הסביבה?
לפי תיאוריות פסיכודינמיות נשים בעלות הפרעת אכילה מנסות באופן מודע או לא מודע להיאבק בקונפליקטים בחייהן, כשאתר הקונפליקט הוא הגוף. לפי תיאוריות חברתיות וקוגניטיביות יש השפעה רבה לייצוגי היופי בחברה על הדימוי העצמי של נשים, והתנהגות האכילה שלהן. כמו כן, נמצא כי מיתוס היופי הוביל נשים להיות ב דיאטה כרונית ללא קשר אם יש לאשה הפרעת אכילה או לא.
ככל הנראה הגורמים להפרעות אכילה הם שילוב בין גנטיקה או ביטויים ביולוגיים והורמונליים לבין השפעת הסביבה על ייצוג המראה. נמצאו הוכחות לכך שהפרעת אכילה איננה תופעה חדשה תרבותית, וכי עוד לפני שמודל הרזון נחשב לפופלרי היו נשים אנורקסיות. עם זאת, איש לא יכחיש כי בתרבות המערבית של ימינו נצפית עליה מדאיגה במספר המקרים של הפרעת אכילה. ההשערה של החוקרים היא שנשים בעלות רקע גנטי, עם התקשרות משפחתית מסויימות עלולות לחוות יותר מצוקה סביב חשיפה לייצוגי היופי המערביף ולפתח הפרעת אכילה.
