רפואה הוא תחום מאוד מגוון שמטרתו היא מחקרית וקלינית כאחד. תחום זה נתמך על מסורות ארוכות ימים כמו פילוסופיה, ביולוגיה, כימיה, הנדסה, טכנולוגיה ואתיקה. אם נבחן את מעמד הרופא והגדרת תפקידו בזמנים שונים נוכל להיווכח כי תפקידו של הרופא יחסית נותר זהה, אם כי מעמדו השתנה מאוד עם הזמן. השינויים במעמדו של הרופא נובעים מגורמים תרבותיים, כלכליים, טכנולוגיים, סוציולוגיים ופסיכולוגיים כאחד.
תפקידו של הרופא הוא לאסוף אינפורמציה אודות המטופל, לתת אבחנה אודות החולי: דיאגנוזה, ומתן מידע על הטיפול והמידה בו הוא יכול לסייע: הפרוגנוזה. בנוסף, על הרופא לשמוע את הנרטיב של המטופל, לנהל את הטיפול שלו ולגרום לו להיענות לטיפול. אם צריך לצמצם את הגדרת תפקידו של הרופא נאמר איפוא שתפקידו הוא להיטיב עם המטופל. יש הסבורים כי תפקידו של הרופא לרפא, אך לא כל תופעה ניתן או צריך לרפא, ויש לתת התייחסות גם לתחום זה. רפואה פליאטיבית מבטאת את חובר היכולת של הרפואה לרפא את המטופל, וניסיונה לתמוך בו ולהקל על סבלו.
כאמור, תפקידו של הרופא נשאר דומה בין התקופות השונות, עם זאת מעמדו השתנה. אם בעבר מעמדו היה בגדר אורים ותומים, כיום מטופלים רבים מפקפקים באבחנת הרופא, מגיעים מוכנים לפגישה לאחר קריאה רבה אודות הסימפטומים באינטרנט ומבקשים חוות דעת שניה. אותם אנשים, שאינם מאמינים עוד ברופאים, עלולים לראות את הרופא כבירוקרט שכל שעליו לעשות זה להדפיס הפניות לבדיקות באמצעות ה מדפסת שלו, ולשכפל להם אישורים על ימי מחלה או מרשמים לתרופות כאילו מעמדו היה כשל מכונת צילום ותו לא. תפיסה זו מסכנת את מעמד הרופא, אך יותר מכך היא מסכנת את המטופלים, שכן איש לא יוכל להבריא או לחוש יותר טוב לאחר טיפול הניתן מידי רופא המפקפקים בסמכותו וידיעותיו.
אם נקביל את מעמדו של הרופא (לפחות רופא המשפחה) לעולם הבירוקרטי-טכני נוכל לומר שכיום הוא לא נתפס כיותר מאשר מדפסת לייזר מהירה ותו לא.
