יש אנשים שבשבילם פירסינג וקעקועים הם דרך לבטא את עצמם, וזה נהדר; כל עוד הם לא עושים רע לאף אחד, מי אנחנו שנעצור בעדם. אבל לא כל אחד שרוצה לעשות קעקוע או פירסינג כדאי שיעשה, כי זה לא מתאים לכל אחד.
בלי קשר לאמונה (דת) ולעמדה האישית לגבי פיריסנג וקעקועים והשחתה של הגוף, קעקועים ועגילים על הפנים או על הגוף לא מתאימים לכל אחד. נראה שבגדול, מה שמשפיע על מידת ההתאמה של שני אלו לאדם תלויה בחזות החיצונית שלו ובאופי שלו.
למה שמישהו מופנם ושקט ירצה לעשות פירסינג וקעקועים? הרי פירסינג וקעקועים הם ההיפך הגמור, שכן הם מושכים תשומת לב. תתפלאו, יש אנשים, כמו אותם אנשים מופנמים, שרוצים קעקועים ופירסינגים לא כדי למשוך תשומת לב, אלא פשוט בגלל שזה יפה בעיניהם. ואולי הם הפסידו בהתערבות ועכשיו צריכים לעשות קעקוע או פירסינג?
אם כן, מבחינת האופי, האופן שבו נראים פירסינג וקעקועים על האדם הוא עניין של הסובבים אותו, כלומר איך אנחנו תופסים את כל עניין הפירסינגים והקעקועים ומה אנחנו [חושבים שאנחנו] יודעים על האדם שיש לו אותם.
מבחינת החזות החיצונית, אין ספק שיש אנשים שזה מתאים להם יותר. בכל מכון קעקועים שבו נהיה, איך ייראו המקעקעים? בדרך כלל הם סוג של אופנועים, פאנקיסטים או אומנים מטורפים שכאלה. נדיר מאוד לראות מקעקעים שהם לא כאלה.
ומשום שהמקעקעים כאלה, אל מכון קעקועים בדרך כלל נכנסים אנשים ששייכים לאחד משלושת הטיפולים שציינו, שכן החיבור שלהם אל עולם הקעקועים והפירסינגים חזק יותר, ולהם ולמקעקעים יש משהו במשותף.
אומנם עיצוב קעקועים הוא משהו מאוד גמיש, ואפשר לעשות קעקועים שמתאימים במראה שלהם לאדם, אבל תמיד יהיה לקעקוע משהו שמקשר אותו לטיפוס מסוים של אנשים, גם אם זה יהיה קעקוע צבעוני של חיה מתוקה.
בוא לא נשכח שזה לא רק עניין של חזות חיצונית ואופי, יש גם את עניין הגיל. י שגיל שבו פירסינג וקעקועים הם לא לעניין, בייחוד אם ההורים לא מסכימים. ובוא לא נשכח שגם בצבא לא מסכימים לקעקועים ופירסינגים, אז אם עוד אין אחד מאלה, כדאי לחכות לשחרור.
