תופעת פיק אפ הפכה בשנים האחרונות לדרך חיים של ממש אצל אנשים רבים. הנוחות והקסם שבאיסוף פרטנרים ממקומות הבילוי הפכה את התופעה לפופולרית ביותר ולגיטימית בקרב ציבור הבליינים.
הדעות בנוגע להתנהלות זו חלוקות ומגוונות. לשם הדיון אציג את שני הקצוות הקיצוניים ביותר של דרך חיים זו.
הדעה שבעד, מצדדת בהתנהלות חופשית ובלתי מחייבת. הרוב המכריע של הנוקטים בגישה זו יהיו בשלב של חייהם בו אין הם מחפשים מחויבות או רומנים ארוכי טווח.
ה"פיקאפרים" מאמינים כי אין טוב מלצאת לבלות לבד ולחזור ביחד.
אחוז ניכר מהאנשים הבוחרים להתנהל בצורה זו העידו כי הם כן מאמינים בהיכרות מוצלחת, זוגיות ואהבה. יחד עם זאת, רבים מהם הם לא רואים סטירה בין איסוף קבוע של פרטנרים מתחלפים לבין האפשרות שימצאו אהבה בין שלל בני/בנות הזוג שלהם לרגע.
מצד שני קיימת הדעה כי תרבות הפיאקפ היא בלתי הולמת.
בסקר שנערך בין מאות נשאלים בנוגע לתרבות הפיקאפ, הצד שאינו תומך בהתנהלות זו טען כי דרך זו אינה בריאה משום בחינה.
הרוב המכריע בקרב הנשאלים שענה כי אינו תומך ו/או מצדד בדרך חיים זו, היו כצפוי נשים. רק כ- 15% מתוך מתנגדים לתרבות הפיקאפ היו גברים.
טיעונים רבים הועלו בנוגע מדוע תרבות הפיקאפ אינה ראויה. הטענה המרכזית היתה כי לא יתכן למצוא מערכת יחסים אמיתית וקשר של ממש כאשר "קופצים ממיטה למיטה" להגדרת אחת הנשאלות.
לסיכום: תרבות הפיקאפ היא למעשה מתירנות מינית ולגיטימציה לחופש בתחום זה.
בסופו של דבר ההבדלים והדעות בין תומכי תרבות הפיקאפ לבין מתנגדיה היא למעשה השלב שאותו אינדיבידואל חווה באותו זמן בחייו.
בשלב זה או אחר למרבית האנשים יש תקופות חסודות מצד אחד, ותקופות פיקאפ לוהטות מצד שני.
ישנה הסכמה כמעט מוחלטת בין שני הצדדים בנוגע לשאלה "האם יש עתיד לקשר כזה?" והתשובה הגורפת הייתה חד משמעית לא.
