טקס הקבורה הוא טקס עתיק יומין, העדות הראשונה לכך שהאדם קיים טקסי קבורה עוד בזמנים קדומים, נמצאת למעשה במערת הקפיצה שלמרגלות הר הקפיצה ליד נצרת, במערת הקפיצה נמצאו שרידים המעידים כי מערת הקפיצה שימשה כמקום מגורים ומערת קבורה עוד מלפני 130,000 שנים.
לבני האדם אין בילעדיות על טקס הקבורה, יש חיות כמו השימפנזה והפיל שמפזרים עלים על גופות מתיהם ומבצעים למעשה מעין טקס קבורה.
טקסי קבורה נועד בכדי לחלוק כבוד אחרון לנפטר ומאחר ובעלי חיים שונים טופחו וגודלו ע"י בני האדם עוד מזמן קדום ולא פעם נוצר קשר רגשי בין האדם לחיית הבית שלו, זה היה אך טבעי שטקס הקבורה יתבצע גם עבור בעלי חיים.
ואכן טקסי קבורה של בעלי חיים מתועדים עוד מתקופת המצרים הקדמוניים. אליליהם של המצרים הקדמוניים לבשו צורה של בעלי חיים, לכן אין זה מפליא שהמצרים נהגו לחנוט ולקבור בעלי חיים, הם קברו וחנטו בעלי חיים בדומה לבני אדם מאוד חשובים. במקרה של המצרים הסיבה לקבורה לא היתה כל כך מתוך ביטוי לאהבה, אלא יותר כחלק מטקס הקרבת קורבנות.
במצריים נמצאו בתי קברות עם מיליוני מומיות של חתולים, מבדיקות שנעשו על מומיות אלו, נראה כי במקרים מסויימים המומיות נחנטו בטכניקות של חניטה שהיו שמורות רק לאנשים מאוד חשובים.
המצרים קברו גם חיות אחרות מלבד חתולים שסימלו את אלילהם כגון: השור שייצג את דמותו של האל אוסיריס (אל המוות), המגלן (עוף ימי) שייצג את האל תות (אל החכמה והלימוד), והנץ שבדמותו יצרו המצרים את אורוס (אל האור).
לא רק המצרים קברו בעלי חיים גם הפיניקים קברו כלבים,. בארצנו בגן הלאומי שבאשקלון נמצא בית קברות לכלבים מהתקופה הפיניקית. הפיניקים או הצידונים כפי שהם נקראים בתנך היו יורדי ים ולזכותם זוקפים את המצאת הכנת הזכוכית מחול.
הדמות הצידונית המפורסמת ביותר בתנ"ך היא איזבל אשת אחאב מלך ישראל שאת דמה ליקקו הכלבים במותה. איזבל היתה ביתו של אתבעל מלך צידון (הפיניקי).
נראה כי הפיניקים קברו את כלביהם בכבוד השמור לבני אדם, קבורת כלבים באותה עת, התבצעה בדומה לקבורת בני אדם, הכלבים נקברו בתיבת קבורה ובתנוחה מיוחדת.
הסיבה לקבירת הכלבים בבית קברות יעודי זה, היתה כנראה מתוך רצון לחלוק כבוד אחרון לכלב הנפטר ולא בשל פולחן של הקרבת קורבנות לאלים, כך מסיקים מהממצאים השונים שנתגלו (ממצאים כמו חתך גילאי הגופות ומשום שלא נתגלו סימני אלימון על הגופות)
הרומאים חלקו כבוד לבעלי החיים ששמשו כחיות מחמד בכך שהקדישו חלק מאדמות הנפטר בכדי להנציח את חיות המחמד בפסלים.
ואלכסנדר מוקדון הגדול שהיה ידוע בשל אהבתו הרבה לכלבתו, הנציח את שמה בכך שקרא לעיר פיראטס על שם כלבתו.
