הורים שעוברים גירושים צריכים, בין היתר, להסדיר משמורת על הילדים שלהם. בישראל, המשמורת על הילדים מוענקת באופן אוטומטי לאימא, מלבד מקרים חריגים בהם נמצא שהיא לא כשירה לטפל בהם. על כן, במקרה בו האימא מקבלת משמורת האבא צריך לשלם מזונות ילדים.
מזונות ילדים הם תשלום שמבצע ההורה שלא קיבל משמורת (כאמור, בישראל זה כמעט תמיד זה האבא) והתשלום נועד לכסות את הצרכים ההכרחיים של הילדים שנמצאים בחזקת ההורה שזכה במשמורת. בין הצרכים שההורה הלא משמורן צריך לכסות: דיור, חינוך, בריאות, מזון וכדומה. התשלום מתבצע בהתאם לזמן ולסכום שנקבעים בהסכם גירושים ועל ההורה הלא משמורן לבצע את התשלום בעבור כל ילד עד אשר הוא הופך לבוגר (18 שנה). אם ההורה לא עומד בתשלום הוא נחשב כמי שמבצע עבירה פלילית, ובמקרה זה מופעלים נגדו סנקציות שונות.
מזונות ילדים מהווים נקודה כואבת ורגישה בקרב הרבה אבות ויש תחושה שקיים חובר שוויון בתשלום המזונות. בישראל, אם שני ההורים יהודים, הדין על מזונות ילדים נקבע לפי ההלכה היהודית, שמחייבת את האב לדאוג לכל הצרכים ההכרחיים של הילדים.
בחוק יש סכום מזונות מינימלי שהאב מוכרח לשלם, מבלי שיהיה צורך להוכיח שהעלויות על הצרכים של הילדים עומדות על הסכום הזה. גובה המזונות משתנה ממקרה למקרה, ולגבי הגובה קיימת חובת הוכחה.
יש מקרים בהם לאימא יש הכנסות גבוהות יותר מאלה של האב, ולמרות זאת היא זכאית לקבל חלק נכבד מהמשכורת שלו כדי לכלכל את הילדים. ברור לגמרי שזהו מצב לא הוגן. מדוע שהאב יפריש מזונות ילדים ממשכורתו הנמוכה מזו של האימא? אין ספק שבמקרה בו האימא המשמורנית מרוויחה יותר מהאב הלא משמורן צריך לנקוט בדרכים אחרות.
גם אם ההורים עוברים הליך גירושים בכלל בגידה או מעשה אחר שעשה הבעל שהביא להריסת הנישואים, אין זה אומר שיש "להעניש" אותו על ידי לקיחת הכסף שלו, בעוד שהאישה מרוויחה יותר ממנו.
נראה שיש מקום ליצור חוקים חדשים בכל הקשור להליך גירושים בקרב הורים, ביניהם חוק שיתן לאבא סיכוי שווה לקבלת משמורת, וכמובן, לקבוע סכום מזונות שלא יפלה את אחד הצדדים.
