אנחנו האנשים חיים בחוסר וודאות מפני העתיד. אין לנו ברירה אלא להרגיע את עצמו שיהיה בסדר ולהדחיק את כל התכנים היותר מלחיצים. אם כל היום נעסוק בספקולציות לעתיד לא נחיה את ההווה, והחיים שלנו לא יהיו חיים כי אם שיעבוד לפחד מהלא צפוי, מהמוות. אנשים שעוסקים בביטוח מבינים את זה, והמוצר שהם מספקים מתייחס לרצון שלנו להגן על עצמנו, ועל האמונה שאם נעשה משהו אקטיבי נוכל בכל זאת להמנע מאסון כלשהו.
במדינת ישראל מתריאים המומחים זה זמן רב על רעידת אדמה הצפויה להתרחש בקרוב. המדינה המבינה שאנשים מדחיקים את העיסוק במורבידי, מנסה לעודד אותם לחזק את המבנה שלהם באמצעות תוכנית מתאר ארצית כמו תמ"א 38 . לפי תמא 38 כל המבנים שנבנו לפני 1980 ראויים לקבל חיזוק מבני. על מנת לגרום ליושבי הבנין לפנות לאפיק שאינו נוח או זול כמו הבנייה- היא מנסה לעודד על רקע של הקלת מיסים, ושיפור פני הבניין באופן כללי.
תמא 38 מבטא ערך מאוד חשוב- ערך הבטחון, אך קשה מאוד לאכוף את ההצעות של תמא 38 בשל בעיות ארגונית, פרוצדורליות וקושי להוציא לפועל את החיזוק המבני והשיפוץ מחדש באופן שיהיה מתאים לכל או רוב יושבי הבניין.
אנשים מהתחום מנסים לחשוב חדשות לבקרים כיצד ניתן לפשט את התוכנית המתאר הארצית ולהוציאה לפועל בצורה יותר מסודרת ומהירה.
