מה הסוד שלך?
מעולם לא ראיתי את צביקה מחייך כך. האמת היא , שכאשר ראיתי אותו התחלתי לדאוג. הבחור פשוט זרח. הוא נראה כמו ירח עגול בעודו מהלך לו ומתיישב. שאלתי אותו כמובן מהו פשר החיוך והוא ענה לי כי הייתה לו הארה. חשבתי לעצמי שאכן מעניין שהשתמש במילה הזו שכן הוא בהחלט מאיר כירח. צביקה הושיט יד לעבר תיקו השחור והוציא ספר. על הספר היה כתוב "מיי סוד- סטס גרין". הוא אמר לי שאני חייב לקרוא את זה ושאותו הסופר גרם לו לחשוב על דברים עליהם מעולם לא חשב .
הוא המשיך ואמר כי עיסוקו של הספר הוא אומנות הפיתוי ובזכות הספר הוא הבין עניין חשוב. צביקה אמר שהיום בערב הוא יוצא לבר השכונתי ומתחיל עם בנות. אני הייתי המום. "אתה?" שאלתי אותו. "כן, אני". הוא הוסיף ואמר כי לפי הספר הוא חייב לקבל סירובים כדי להפוך לאשף בתחום הפיתוי. רק אם יסרבו לו פעם אחר פעם הוא יוכל להתמקצע בנושא. "להתמקצע בנושא?" שאלתי אותו והתחלתי לצחוק. "חכה ותראה" הוא אמר.
כאילו הזמנו אותה עברה לידינו המלצרית וצביקה ניצל את ההזדמנות. הוא שאל אותה לשלומה והאם היא מסכימה לתת לו את המספר שלה. המלצרית אמרה לו שהיא נשואה. צביקה שאל איפה הטבעת שלה, המלצרית ענתה שהיא לא עונדת אותה במשמרת. צביקה המשיך ואני הרגשתי מובך בשמו. הוא אמר לה שאם היא לא עונדת את הטבעת זה אומר שיש לה בעיות בבית. המלצרית חשבה רגע, כחכחה ושאלה אותו אם הוא פסיכולוג. צביקה ענה שלא- אבל למזלו הוא מבין נשים. המלצרית חייכה ואמרה שהוא אכן צודק והיא במצב מבולבל.
צביקה אמר שאם היא צריכה לדבר עם מישהו הוא פה בשבילה .לא האמנתי למה שראיתי אבל המלצרית שלפה מפית , רשמה את הטלפון שלה ואמרה לו שהקפה שלנו על חשבון הבית. "אתה רואה?" צביקה אמר. הוא סיפר לי שהיום כבר הספיק לקבל שלושה סירובים וסטירה. "עכשיו, אני מתחיל להיות אומן באופן רישמי".
