אני ממש מקווה שכל מאורע שיזמינו אותי אליו, יהיה כמו אז, מושקע וייחודי, שלא נתבאס על הצ'ק שצריך לשים, מעצם היציאה מהבית וכל הקשור בכך, כמו אורך הנסיעה וכיו"ב. מבדר אותי שדווקא אישיות אפורה כמו בן דודי לקח על עצמו אירוע כזה מגניב, כל הכבוד, יצאתי מרוצה.
יום כיף לחברות – מתחילים ברגל ימין.
באופן כללי, כשהמצב הכלכלי טוב – אין סיבה לדאגה, אבל לעומת זאת כשיש גב כלכלי אבל הראש אטום – אז האירוע ייכשל. אפילו אירוע בריתה – יכול להיות משהו יוקרתי, אבל חשוב שיהיה מדוקדק ומבדר. למה התרגלנו ליהנות מאיזה חור בצד הכביש, כשמגישים לך מנות אפורות וברקע דיסק אוסף מזרחית שמנגן ללא הפסקה עד שבא לצעוק?
אפילו הדברים הפשוטים יכולים להיות משמעותיים, אם תשקיעו בהם מאמץ נכון. נניח, באירוע המדובר, צוותי המלצרים היו מאופרים והרגיש לי כאילו הם באמת נהנו מעבודתם. עוד דבר שאהבתי היה האוכל, שקיבל ייצוג מעניין לטובת הערב המיוחד; מספר מנות בתפריט נקראו ע"ש שמות חיבה של צוות העובדים, קונספט מבדר ואמנותי באמת.
מה בנוגע לתפאורה?
למיקום המסיבה חשיבות עליונה, לא תמיד מבחינת מיקום מרכזי, אלא ל"נושא" המקום. לדוגמה, אירוע על צוק – מראש יהיה מיוחד במינו, אפילו אם המוסיקה זוועה. ברגע שיודעים להשקיע בפרטים החשובים, רוב החוגגים יתפשרו אפילו על האלמנטים הקריטיים לכאורה, כמו האוכל.
לטעמי, אירוע משעמם לא אמור להיות סוף העולם, אבל יותר מדיי מקרים כאלה בסוף יביאו אותי לבכות. מזלי שבעשור האחרון יותר ויותר חוגגים קולטים שכל תחום המסיבות אצלנו במדינה לא מתעלה על עצמו מזה זמן רב ואנו מתחילים להתוודע לחידושים קטנים בעולם האירועים. אנחנו פשוט צריכים לצאת מהקיבעון.
