כאשר בני זוג שיש להם ילדים מחליטים לשים קץ לנישואים שלהם ולהתגרש, הם צריכים לדון בכמה נושאים, ונושא משמורת הוא החשוב מכולם מכמה סיבות:
1. הורה שמקבל משמורת זוכה לקבל את מירב האחריות על הילדים. אומנם ההורה השני מקבל הסדרי ראיה כדי להיפגש עם הילדים ועדיין יש לו זכויות בכל מה שקשור לקבלת החלטות לגבי הילדים- איפה הם ילמדו, איפה הם יגורו, האם לקנות להם רכב וכדומה, אבל ההורה שמקבל את המשמורת עליהם נמצא בקרבתם הרבה יותר ולכן הוא הופך לדמות מרכזית יותר בחיים של הילדים.
2. כשקובעים משמורת לאחד ההורים, ההורה השני צריך לשאת בנטל של תשלום מזונות עבור כל אחד מהילדים, ועם הסכום שמתקבל, ההורה המשמורן מכלכל את הילדים. יש מקרים שבהם ההורה המשמורן "סוחט" סכום מזונות גבוה כדי לאפשר לילדים רמת מחייה גבוהה, אבל זו באה בחשבון על רמת המחייה של ההורה המשלם.
יש מקרים שבהם ההורה הלא משמורן מאבד חלק ניכר מהכנסותיו ולא יכול לעמוד בתשלום מזונות שנקבע בעת הגירושין. במקרה הזה, ההורה יכול לפנות לבית המשפט כדי לבקש להנמיך את סכום המזונות שנקבע בהסכם, אך בדרך כלל בתי המשפט לא מראים הרבה אמפתיה כלפי ההורה בתביעה מסוג זה.
3. כאמור, על אף שלא קיבל משמורת על הילדים, הסדרי ראיה ניתנים להורה הלא משמורן כדי שיוכל להמשיך להיפגש עם הילדים וכדי שהילדים יוכלו להמשיך לנהל מערכת יחסים תקינה ובריאה גם עם ההורה הזה.
גם במקרה של הסדרי ראיה לעתים יש תקלות, שמשפיעות הן על אורח החיים של ההורה והן על אורח החיים של הילדים. במקרים חמורים של איבה בין שני ההורים, יכול לקרות מצב שבו ההורה המשמורן ינסה לפגוע בזכויות של ההורה השני על ידי הצגתו כהורה לא כשיר, ואז ספק אם הוא יזכה להיפגש עם הילדים.
אם כן, משמורת על הילדים, שזו יכולה להיקבע יחסית מהר, היא המפתח להסדרת כל יתר הנושאים הקשורים לילדים, וכל אלו משפיעים על החיים של המבנה המשפחתי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית.
בדרך כלל האבא הוא זה שנפגע בעוד שהאימא זוכה לנחת מסוימת, כי היא כמעט באופן אוטומטי מקבלת את הילדים לחזקתה. הדאגה של האימא היא בעיקר לגבי מזונות והדאגה של האבא מופנית למזונות וגם להסדרי הראיה, כי שני אלו משפיעים עליו באופן ישיר.
