סלסלת פירות – לחתוך את השיגרה
ולחתוך את הפירות בצורות מיוחדות. "אמינסר" ו"ז'וליין" אינם שמות של נשים מן הקולנוע אלא של צורות חיתוך של פירות. אמינסר הוא חיתוך לפי צורת הפרי וז'וליין היא חיתוך לרצועות. לעיגולים יש שם מקצועי לגמרי אחר ואולי הוא סודם של הטבחים. מכל מקום, חיתוך הפירות בסלסלת הפירות הוא אמנות בפני עצמה ונעשה בהתאם לדרישות הלקוח ודרישות הפרי.
צ'ילי ייחתך ברוב המקרים לעיגולים כדי לשמור על צורת הפרי, שהיא חלק מן האופי שלו. המקרו ביוטיים יעקמו קצת את האף כי הם אוהבים את החיתוך האורכי בכל מקרה אבל עם יופי לא מתווכחים. חוץ מזה שחיתוך של פירות לעיגולים מגלה חלק מתכונותיהם. והדבר נכון גם לגבי ירקות. גזר, למשל, שנחתך לעיגולים, דומה לצורה של עין ואכן, ויטמין האי שבו טוב לראייה. מכל מקום, פירות כמו צ'ילי ייחתכו בדרך כלל לעיגולים וכמותם האננס, למשל.
לבבות של תפוח הם סמל לאהבה בכלל ולנתינה בפרט. האוהב שייתן סלסלת פירות כמתנה למושא אהבתו ישתמש בחצאי תפוחים או ברבעי תפוחים והם מעלים מיד אסוציאציה של אהבה ושל נתינה בזוגיות. התפוח יש לו מה להגיד כפרי של אוהבים ויחד אתו אגב, העגבניה, שהיא פרי אבל היא לא תופיע בסלסלת הפירות. מקומה נקבע בסלט הישראלי ושם היא נשארת אבל, כפרי אהבה, העגבניה נחשבת בהחלט למשהו שקשור בעגבים.
סלסלת פירות היא מתנה של אהבה
וזכרונות העגבניה מביאים אותנו אל הענבים. אלה יופיעו בתפזורת של נקודות ירוקות או כאשכול גדול שמסמל שפע. הקשר בין שפע ובין אשכול הוא עתיק יומין וכמעט ברור מאליו. ייתכן שהוא מתחיל בסיפור המרגלים שהביאו אתם אשכול ענק כדי לספר עד כמה גדולים הפירות בארץ המובטחת וייתכן שהוא החל להיות סימן לשפע מאז שדיוניסוס מצא את מקומו במיתולוגיה היוונית. מכל מקום, בסלסלה של הפירות, הענבים יופיעו לפעמים כאשכול גדול ולפעמים כתפזורת לקישוט עדין. כמותם יכולים פירות היער לנקד את הירוק בגוונים של בורדו וסגול. הבורדו, כצבע היין, יודע להוסיף חיות ולשבור שיגרה של צבעי ירוק.
