מתן טבעת אירוסין כצעד לפני החלטה על חתונה הוא מנהג מאוד נפוץ בקרב תרבויות רבות. המקורות של מנהג זה עוד מתחילים במקורות השונים. מעבר למשמעות המסורתית של צעד זה, יש למנהג זה משמעות משפטית וכלכלית.
באחת הקלאסיקות הקולנועיות הישראליות ישנו מצב בו גבר מקדש אישה בטבעת בתור הומור, אך יש שם שני עדים, וכך כל הסיטואציה שאמורה להיות משעשעת הופכת למאוד כבדה ומחייבת. בעצם מעשה זה אותו גבר נחשב כבעלה של אותה אישה שקודשה בלי משים על ידו.
אתם חייבים להודות שזה לא מאוד נפוץ שגברים כך סתם מקדשים נשים ב טבעת אירוסין , אבל מדוע שטקס כזה ללא הכוונה מאחוריו כלל יתפוס מבחינה משפטית? הרי שעשועים אחרים ומשחקי תפקידים שאנחנו מבצעים עם עדים או בלי עדים, אינם מחייבים אותנו מבחינה משפטית כמו מעמד זה של מתן טבעות אירוסין
מדוע טבעות אירוסין מיוחדות ביחס ליתר האוביקטים או האביזרים שניתן להחליף בין שני אנשים? לכך הקשר היסטורי- תרבותי- משפטי רחב זמן והקף, וצריך לבדוק איך ניתן להתאימו לימינו כך שהמצב כמ בקלאסיקה הקולנועית לא יישנה.
כמו כן, כל אדם צריך להיות אחראי לעצמו ולמעשיו, ולוודא שקונדסים מסויימים לא גוררים אחריהם אחריות שונה ומשונה.
