הפקת סרטי תדמית – השלב השני Production

כשאומרים Production (הפקה) מתכוונים לכל מה שקורה בזמן הצילומים. אז מה באמת קורה שם ולמה כדאי לשים לב?

לוקיישן: בחרו היטב את אתר הצילומים. דאגו שיתאים לנושא המצטלם. כך למשל, עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית, ומעוניין בסרט תדמית, יקבל סרט מעניין יותר, אם יצלם על רקע בית חולים, ולא במשרדו.
מצד שני, צילומי חוץ מחייבים יותר הכנה ותיאומים מראש. כניסת צוות צילום לבית חולים (ולהרבה מוסדות אחרים ) מחייבת תיאום מראש עם דובר המוסד. השמש מכתיבה שעות וכיווני צילום. קרבה למוקדי רעש כמו כבישים ראשיים או שדות תעופה עלולה לגרום למקליט שלכם לזנוח את הסט (הם עצבניים החבר'ה האלה של "דַבֵּר חלש" ).

לוחות זמנים. סרטים מתוקצבים ע"פ כמות ימי הצילום, ואם לא נצמדים בדקדקנות ללוח הזמנים המתוכנן (בעגה הקולנועית "Breakdown " ), משלמים ביוקר , פשוטו כמשמעו.
צלמים טובים לא מתעניינים בלוחות זמנים. שכרו אותם להשיג שוטים טובים, וזה מה שהם יעשו, לא משנה כמה זמן זה ייקח. מסיבה זו בדיוק כדאי שעל הסט יהיה נוכח גם מפיק בפועל, מן חיה נוירוטית כזו, שמסתכלת המון על השעון, וצועקת על כולם.

HD? תלת מימד?
בוא נודה בזה – כל אחד חולם להיות בימאי, גם מי שלא. וכל בימאי רוצה להיות ג'יימס קאמרון (ההוא שצילם את אוואטר, בתלת מימד ), גם כשהוא מביים סרט תדמית לעסק שלכם שהוא במקרה חלקי חילוף למלגזות.
זה לא אומר שהסרט שלכם צריך להיות מצולם בתלת מימד, במצלמת Full Frame או בשאר מושגים שחברת ההפקה תנסה למכור לכם בעיניים נוצצות, תוך כדי שהיא מתעלמת מכך שהסרט שלכם יוקרן על מסכי מחשב, ומקסימום איזה פלזמה, ולא בקולנוע IMAX בפסטיבל קאן.
מצלמות שמצלמות בפורמאט Full HD זמינות היום ולא יקרות. התמונה והסאונד שהן יודעות לייצר הם באיכות מעולה, מספיקה בהחלט לצרכים של סרט תדמית.
אין שום טעם לנסות לצלם סרט כזה בתלת מימד, בזמן שרוב הצופים הרלוונטיים (אלה שמחליטים אם לקנות או השירות או המוצר שאתם מוכרים ) יצפו בסרט על גבי מסך מחשב במקרה הטוב, ומסך סמארטפון במקרה הפחות טוב.
ובאותו עניין: הגודל מסתבר, לא תמיד קובע. אם תראו את הצלם מגיע לסט עם מצלמת סטילס, אל תיבהלו, לא מדובר בחובבן. חברת קאנון מייצרת מזה מספר שנים ליין של מצלמות סטילס דיגיטאליות (DSLR ) בעלות איכויות וידאו מעולות. לא פעם מצלמים במצלמות אלה גם סרטי קולנוע ממש. 

עמידה ביעדים. קיים מתח מתמיד בין תסריט שנכתב ע"י תסריטאי בעל מוח מעוות משוחרר מכל אילוצים תקציביים או הפקתיים, לבין המפיק והבימאי שמנסים לצלם את התסריט הזה כשיש להם פחות מדי כסף, ימי צילום ואנשי צוות.
ובכל זאת, אם תתעקשו להשיג בצילומים את מה שכתוב בתסריט, ייגרם לכם כאב ראש, אבל גם יהיה לכם סרט טוב יותר.

סיימתם את הצילומים? אפשר לגשת לשלב ה Post-Production הקסום. ועל כך, בחלק השלישי של המאמר.