עבודתו של חוקר פרטי מתבצעת תודות לשילוב בין ניסיון, ידע תיאורטי ואמצעים טכנולוגיים. כדאי להרחיב על כל אחד מהנושאים האלה על מנת להבין את אופי העבודה:
א. ניסיון – בניגוד למה שנהוג לחשוב, חוקר פרטי בישראל לא נדרש לעבור לימודים או הסמכה מסוימת. משרד המשפטים מאפשר לכל אזרח שומר חוק ובעל 12 שנות לימוד להירשם להתמחות של 3 שנים במשרד חקירות. על המשרד להיות מוכר ובעל רישיון מטעם משרד המשפטים. במשרד חקירות מוקצה לחוקר הצעיר מאמן האחראי על הכשרתו. תקופת ההתמחות מעניקה את הניסיון הדרוש המאפשר לחוקר לבצע את העבודה בפועל.
ב. ידע תיאורטי – לאחר ההתמחות מחייבת ועדה של משרד המשפטים הצלחה בבחינה בנושא דיני ישראל. למרות שהנושא לא קשור ישירות לאופי העבודה, הוא מהווה את הרקע התיאורטי הדרוש עבור החוקר. בנוסף, הבחינה היא הזדמנות מצוינת ללמוד מה מותר ומה אסור לחוקר פרטי לעשות בסיטואציות מסוימות.
ג. ציוד ואמצעים טכנולוגיים – אין ספק שגולת הכותרת בעבודתו של חוקר פרטי היא שימוש בציוד ואמצעים טכנולוגיים. החוקר נעזר במיטב בטכנולוגיה כדי להשיג את מטרתו ובין היתר הוא צובר בקיאות בהפעלת מצלמות מעקב, מכשירי הקלטה סמויים, מאגרי מידע ועוד.
האם יש הבדלים בין תחומי חקירות?
עבודתו של חוקר תלויה במידה רבה גם בתחום בו הוא בוחר להתמחות. חוקר עם התמחות בתחומי הונאה, גניבה או חקירות כלכליות נדרש להחזיק בארגז כלים שונה מאשר חוקר המתמחה בדיני אישות, בגידות, גירושים ואיתור אנשים. גם להתמחות כמו חקירות ביטוח, חקירות בתחום הפלילי וחקירות בתחום הנוער יש מאפיינים ייחודיים הדורשים התייחסות מוקדמת.
לסיכום, חוקר פרטי מבצע את עבודתו תודות לניסיון, לידע ולציוד העומד לרשותו. עליו לבחור התמחות רלוונטית ולעסוק בתחום רק לפי הוראות החוק.
