גישור הוא תהליך המוכר בחוק שמטרתו לסייע לשני צדדים מסוכסכים או יותר, להגיע לפשרה שתשביע את רצון כל הצדדים. תהליך גישור הוא תהליך וולונטרי שבא לידי פועל רק כאשר כל הצדדים המעורבים בסכסוך מגיעים אליו מתוך רצון מלא לעבור אותו ולא מתוך הכרח או חוסר רצון. במאמר זה נסביר בקצרה מהם מאפייני הגישור ומתי כדאי או לא כדאי לפנות לתהליך גישור.
מאפייני גישור
גישור ניתן ליישום בכל עניין ובכל סוג של סכסוך, ומאפייניו של הסכסוך הם: הראשון שבהם הוא קיומו של סכסוך כלשהוא הנובע מעמדות מנוגדות של שני צדדים או יותר. השני הוא רצונם של כלל הצדדים המעורבים בסכסוך למצוא את הפתרון החיובי והאידיאלי, לשוחח על הסכסוך, לשמוע ולהשמיע את עמדותיו של כל צד ואת הצרכים שלהם כאשר האווירה היא נינוחה, לא שיפוטית ומכובדת. בנוסף, צריכה להיות כוונה של כל הצדדים המעורבים לפרוש את הסכסוך בפני גורם שלישי ניטרלי, שאין לו קשר קודם עם אחד מהצדדים. יתר על כן, נדרש הרצון הבסיסי והראשוני של כלל הצדדים להגיע להסכם פשרה שירצה את כלל הצדדים ושיהיה בעל תוצאות ארוכות טווח.
מתי כדאי לפנות להליך גישור?
גישור מתאים לכל מי שחפץ מרצונו להתדיין על המחלוקת, על הסיבות שהובילו אליה, על הרצונות והצרכים שלו ושל הצד שעומד מנגד. על מנת שהליך גישור יימצא יעיל ויביא לתוצאות חיוביות, על כלל הצדדים הקשורים למחלוקת להביע רצון מלא לעבור תהליך גישור, ולא לבוא מתוך תחושה של כורח. בנוסף, כדאי לפנות לפתרון גישור כאשר הצדדים נמצאים בנקודה בה הם מעוניינים להגיע לפשרה בניהם, ולפעול למען יצירת הסכם שיתקבל על כלל הצדדים ושתוצאותיו ישמרו לאורך זמן ולא יהיו רגעיות בלבד. כמו כן, גישור מתאים גם במקרים בהם הצדדים מעוניינים להימנע מתהליכים משפטיים ארוכים ומתמשכים, שלא מאפשרים הבעת דעה או התערבות בתוצאות. ברם, גם כאשר הסיבה לפנייה להליך גישור היא הרצון להימנע מתהליך משפטי כלל מאפייני הגישור צריכים להתקיים (רצון מלא של הצדדים לעבור את הגישור, להיות מוכנים להתדיין על הסכסוך באוזני צד שלישי וכיוצא בזה).
מתי לא כדאי לפנות להליך גישור?
כפי שהצגנו קודם, גישור מתאים לכל מי שמעוניין בתהליך ומוכן לפרוש את הסכסוך בפני צד שלישי ולהיות נוכח במפגשי הגישור כמו בתהליך גישור גירושין, אולם, גישור לא מתאים בכל מקרה ולא בכל מצב הוא יסייע לצדדים להגיע לפשרה ולפתור את הסכסוך. ישנם מקרים בהם לא מומלץ לפנות להליך גישור, מקרים אלו ניתן להגדיר כמו: מקרים של אלימות או סכנה למשפחה (שכן, במקרים כאלה מומלץ ביותר התערבות של גורם משפטי), מצבים בהם ישנם פערים גדולים ומשמעותיים המקשים על הצדדים לתקשר זה עם זה ולהביע את עצמם ואת רצונותיהם. בנוסף, ישנם מקרים בהם ישנה התערבות של גורמים חיצוניים המשפיעים על אחד הצדדים או יותר ומונעים את הצלחת תהליך הגישור (כמו משפחה, הורים, בני זוג או עורכי דין), או מקרים בהם אחד הצדדים שרוי במצוקה נפשית קשה המצריכה התערבות של גורם מקצועי מוסמך. במקרים אלה, נמצא כי גישור לא יכול לשמש כפתרון אידיאלי ולכן לא כדאי יהיה לפנות להליך גישור.
