בעבר כהרגשתי לא טוב מבחינה פיזית, או אפילו אם הייתי מרגישה לא טוב מאיזשהי סיבה מבלי למצוא לכך מקום מסויים בגוף, אלא רק תחושה כזאת מסורבלת וזרה, הייתי פונה לרפואה קונבנציונאלית. אני לא מדברת על מקרים שהיתה לי שפעת או דלקת גרון אלא על כל מיני מקרים שחשתי מיחושים כאלו ואחרים כמו כאבי ראש שאין להם סיבה, עייפות, חולשה ותחושה כללית לא טובה. הפרשנות הראשונה שלי היתה לפנות לרופא שימצא את התשובה.
היום אני מבינה את הדברים מעט אחרת. היום אני מבינה שמצבים של בריאות וחולי אינם מנותקים כל כך האחד מהשני, ולמעשה הם נמצאים בזיקה הדדית כל הזמן. לכן, חשוב מאוד לשמור על הבריאות דרך תזונה, מציאת איזון בין מה שצריך לעשות לבין מה שרוצים לעשות וכמובן דרך נשימה והתעמלות.
הדרך לעצמי היא דרך הגוף, והשימוש היומיומי ברמדי של הומאופתיה מסייע לתמוך בתהליכים הגופניים שלי, ולסייע למערכת החיסון לבצע את משימותיה ביתר קלות. כלומר- להיות בקשר עם עצמי ותחושותיי סייע לי לא לפנות לרופא כדי לפתור מצוקות גופניות נפשיות ורוחניות שניתן לפתור באמצעים אחרים.
החיבור שיש לי היום לגוף ולתחושות המגוונות שבו מעניק לי הרבה ביטחון ואמונה גם בעצמי. בעבר, כשהלכתי הרבה לרופאים האמנתי שהפיתרון אצלהם, ולי אין מה לעשות פרט ליישם את המלצותיהם, שלא תמיד התאימו לי. כיום אני מרגישה הרבה יותר שלמה עם עצמי ועם כוחות הריפוי שטמונים בתוך הגוף.
