הנפקת מניות

1). הנפקה ראשונית: IPO (Initial Public Offer). זו הנפקת מניות חדשות ראשונה לציבור. החברה הופכת ע"י הנפקתה לחברה "ציבורית". כלומר, IPO הוא אותה הנפקה, שגורמת לחברה לעבור מחברה "פרטית" לחברה "ציבורית". חברה "פרטית" לא נסחרת בבורסה וחברה "ציבורית" כן נסחרת בבורסה.

2). הנפקה חוזרת: הנפקת מניות חדשות מסוג זהה לזה הנסחר כבר בשוק משני (הכוונה לבורסה). זו הנפקה של חברה ציבורית קיימת, המנפיקה לציבור מניות נוספות, הזהות למניות שהונפקו בעבר. כלומר, ההבדל בין הנפקה ראשונית להנפקה חוזרת, הוא בכך, חברה שמנפיקה הנפקה חוזרת היא חברה, שכבר "ציבורית". כלומר, היא עברה את ה-IPO ועכשיו רוצה לגייס עוד כסף. והיא יכולה לעשות עוד הנפקה.

3). הנפקה משנית: Secondary Offer. הנפקה של מניות קיימות של חברה קיימת, המוחזקת ע"י משקיעים פרטיים ואשר לא הונפקו בעבר לציבור. נקראת גם הצעת מכר. מדובר כאן בחברה מאוד גדולה, שמוחזקת.

שיקולים בהנפקה:

1). האם יש צורך בגיוס הון.

2). מהו סכום הדרוש.

3). מה תזמון הנכון.

4). מה סוג ההון שיגויס (מניות, אגרות חוב). אם מנפיקים מניות, אז אנחנו מכנסים בעל מניות ובעלי מניות, אלו שותפים לרווח. לעומת זאת, אם אנחנו מנפיקים את אג"ח, אז אנחנו לא מכניסים את השוטפים לרווח. בעלי המניות משתתפים בהצבעה, בקבלת ההחלטות וכו'. בעלי אג"ח לא משתתפים בדיון של החברה, אלא רק בעלי המניות משתתפים בדיון.

5). האם גיוס ההון יהיה מהציבור הרחב או הקצאה פרטית למשקיעים פרטיים או מוסדיים. למשל, חברת "אל-על". כאשר הממשלה הפריטה את אל-על, אל-על הייתה חברה ממשלתית ורצו שחברה תסחר בבורסה.אז חלק מהנפקה היה למשפחת בורוביץ' ופנו גם לציבור הרחב. אז הייתה בהנפקת אל-על, חלק מהנפקה היה הנפקה IPO וחלק היה הנפקה או הקצאה משנית, שהיא הייתה למשקיעים פרטיים (קרנות נאמנות בעיקר).

6). האם ההנפקה תתבצע באמצעות חתם (משווק ניירות הערך) או ללא חתם. תפקידו של החתם, זה תמכור החבילה. ואם בשלב מסוים הנפקה לא מצליחה, הוא זה שיקנה את העודפים.

7). מי החתם שיבחר לצורך ההנפקה. בארץ יש מעל 60 חברות, שעוסקת בחתמות.

החתם ותפקידו: חתם או בנק השקעות, הוא מתווך פיננסי בשוק ראשוני (לפני שהמניה מגיעה לבורסה, היא עוברת את התהליך

של ההנפקה ומישהו צריך לקנות ואחרי זה היא מתחילה להיסחר בבורסה.) בין החברה המנפיקה לבין המשקיע,

הרוכש את הניירות הערך בהנפקה. זהו מוסד פיננסי, המתמחה בהנפקת ניירות ערך. בדרך כלל חברה פרטית

(בע"מ). החברות החתמיות הגדולות בארץ מצויות בידי הבנקים הגדולים: פועלים שוקי הון, ולאומי ושות'

חתמים. אך לצדן פועלות חברות פרטיות, כגון: אי. בי. אי. חיתום והנפקות, קפיטל ברגר חתמים, תמיר פישמן

חתמים ועוד.

לעיתים, מהתקשרות עם בנק ההשקעות מקבלת החברה ייעוץ בלבד על בסיס "מיטב המאמצים", במקרה זה בנק

ההשקעות משמש יועץ ולא חתם בהנפקה. כלומר, הוא בהס"כ נותן שירות תמורת תשלום והוא לא נכנס

כאיזשהו מבטיח הצלחה.

לחתם 3 תפקידים עיקריים:

1). לבטח את החברה המנפיקה מפני כישלון ההנפקה. כישלון ההנפקה, זה מכת רצח לחברה.

2). לייעץ, לרכז ולהפיץ את ניירות הערך בקרב הציבור. כלומר, הפעולה הטכנית של לקחת את הניירות ולפזר לציבור, זה החתם עושה.

3). לחתום על תשקיף ההנפקה.

ביטוח ההנפקה מתבצע ע"י התחייבות מצד החתם לרכוש את ניירות הערך, שלא ירכשו ע"י הציבור במחיר מסוכם מראש. אין הוא רוכש מראש את ניירות הערך מהמנפיק ואין לו שליטה על הקצאת ני"ע בין המזמינים. מתוך החובה של החתם לחתום על התשקיף, עליו לבצע בדיקות שונות לגבי המנפיק וההנפקה. אימות פירטי התשקיף – Due Diligence. פירושו, בדיקה שכל הפרטים המהותיים לגבי החברה הובאו לידיעת הציבור בתשקיף ובדיקת הנכונות הנתונים הכספיים.

בכל הנפקה משתתפים בין 30 לְ-50 חתמים. לכן, הסיכון לאי-הצלחת ההנפקה נופל.

הקצאה פרטית של ניירות ערך: מכירת ני"ע למשקיעים פרטיים או מוסדיים, מבלי שהן תוצענה לציבור הרחב.הקצאת מניות

פרטיות של חברה ציבורית (שמניותיה נסחרות בבורסה), נחשבת פעולה חריגה ודורשת את

אישור הבורסה. ההקצאה תאושר במקרים הבאים:

1). ההקצאה היא תמורת מזומנים וקיים בזמן ההקצאה קושי בגיוס הון בדרך של הנפקה לציבור או בדרך של זכויות.

2). ההקצאה היא תמורת נכסים שיש להם תרומה משמעותית לפעילות החברה.

3). ההקצאה היא למי שיש בכוונתו וביכולתו לתרום משמעותית לפעילות החברה. הכותב מנהל ספריית קורס שוק ההון וקורס ייעוץ השקעות של ToStudy – לימודים