התבגרות ומלטונין

זמן השינה לו אנחנו זקוקים בנוסף לזמן השינה שאנחנו למעשה ישנים, משתנה במהלך שנות חיינו:

פעוטות ונוער

פעוטות זקוקים לסך של כ-19 שעות שינה ביום, כאשר השינה שלהם נחלקת לחלקים קצרים של 4-3 שעות שינה. עד לגילאי ביה"ס, כמות השינה שאנו צורכים הולכת וקטנה עד אשר היא מתייצבת על כ-12-10 שעות בלילה. על אף הנאמר, במחקר שבחן את הרגלי השינה בקרב הנוער, נתגלה כי בני נוער נוטים לישון פחות שעות, ללכת לישון מאוחר יותר ולחוות עייפות בבזמן היום. עושה רושם כי הדבר נובע מהעובדה שבני הנוער זקוקים ליותר שעות שינה בתקופה זו, אך בגלל גורמים שונים, אישיים וסביבתיים, הם לא ישנים כפי שהיו צריכים.

צעירים

בגיל 20 לערך, אנו ישנים כ-8-7 שעות במהלך הלילה. משך השינה משתנה בקרב האנשים השונים.

מבוגרים – גיל העמידה

מיד לאחר שאנחנו חולפים על פני גיל העמידה דפוסי השינה שלנו משתנים. כאשר אנחנו מתקרבים לגיל הפרישה, אנו מתחילים לחוש רדומים בשעה מוקדמת יותר בערב לעומת העבר ולפיכך מתעוררים בשעה מוקדמת יותר בבוקר. בגילאים אלה ישנו סיכוי גבוה מאוד שנחווה הפרעות שינה במשך הלילה, ונרגיש צורך לנמנם במשך היום. הדבר מוביל לשינה טובה פחות בלילה שלאחר מכן.

כיצד משפיע מלטונין על דפוס השינה במהלך ההתבגרות שלנו ?

מלטונין הינו הורמון חשוב שתפקידו להסדיר את השעון הביולוגי שלנו, הידוע כקצב היממה. רמות המלטונין המיוצרות במהלך היום משתנות ומושפעות גם על ידי האור; במשך הלילה כמויות המלטונין בגופנו עולות ובכך מעבירות חיווי לגוף שלנו שהגיעה העת לישון.

כחלק מתהליך ההתבגרות באופן טבעי, היכולת של גופנו לייצר מלטונין מתמעטת, תהליך שמעמיד אותנו בפני סיכוי גדול יותר לחוות הפרעות שינה או נדודי שינה (אינסומניה).

הפרעות שינה בגילאים מבוגרים

אנשים מבוגרים נוטים לסבול מיותר בעיות שינה.

בעיות שינה יכולות להשפיע על איכות חייך בגלל איך שהן גורמות להרגיש ביום המחרת.

כאשר השינה משובשת, זמן הערות פגום, וזמני התגובה עשויים להיות איטיים יותר. כמו כן, הפרעות שינה עלולות לפגוע ביציבות ושיווי המשקל, כמו גם בתפקוד הקוגניטיבי – תהליך אשר יגרום לכך שזכרונך יהיה פחות טוב לעומת העבר ופחות טוב מאנשים בבאותו גיל שאינם סובלים מבעיות שינה.

נדודי שינה פוגעים פגיעה משמעותית בבריאות החולה, מעלים את הסיכון לחלות בסוכרת, במחלות כליליות, בליקויים קוגניטיביים ובדיכאון, ויש להם השלכות כלכליות הנובעות מנטייה לתאונות, בשל תפקוד נמוך בעבודה, מצב רוח ירוד ופגיעה באיכות החיים.

בקרב קשישים, בעיות שינה יכולות להחמיר את הירידה הנורמלית בתפקוד הקוגניטיבי שהיא חלק מההזדקנות. השפעתם עשויה לכלול גם את המשפחה ומערכות יחסים, היות ואנשים עייפים עשויים להיות ממורמרים. נדודי שינה יכולים גם לגרום לאנשים להרגיש חרדה ודיכאון.