הרציונל שעומד בבסיס פוליסת ביטוח סיעודי הוא מתן מענה למבוטחים אשר הפכו לסיעודיים, קרי, הגיעו למצב בריאותי קיצוני ביותר בגינו הם תלויים לחלוטין באחרים וזקוקים לסיוע ותמיכה צמודים. אין חולק כי בתקופה זו אין למבוטח יכולת לייצר הכנסה והוא נזקק לכל משאביו לטיפול במצבו הסיעודי. במצב שכזה, יש לאפשר למבוטח לקבל במפורש את כל המידע לו הוא זקוק כדי לדעת מה בדיוק תהא ההכנסה הפנויה שתיוותר לו שעה שיהפוך מצבו לסיעודי.
לפיכך על מגיש תביעה באמצעות עורך דין ביטוח סיעודי לפרט במפורש כי עם קרות מקרה הביטוח ימשיכו להיגבות דמי הביטוח וינוכו מגמלת הסיעוד. חובת גילוי זו חלה על חברת הביטוח בשל יחסי הכוחות הבלתי שווים בין הצדדים ובמיוחד בפוליסת ביטוח סיעודית.
ע"פ דוקטרינת הציפיות הסבירה, כאשר קיימת תניה שנויה במחלוקת בפוליסה, יש לפרש את הפוליסה לפי ציפיותיהם הסבירות של הצדדים, אף כשהם מנוגדות ללשון הפוליסה.
ציפיותיו הסבירות של מבוטח המכין עצמו לאפשרות שימצא בעתיד במצב סיעודי הוא לקבל בבוא העת סכום מקסימלי אשר יתאם את צרכיו. מבוטח כזה אינו מעלה על דעתו כי לכשיהפוך לסיעודי, יצטרך להמשיך ולשלם עבור רכישת ביטוח כלשהו או כי מגמלתו ינוכה סכום כלשהו שאינו לצורך טיפול בצרכיו הסיעודיים.
