ידע זה, היה זמין רק לחברי הארגונים הללו והיה חבוי מעיניהם של אלה שאינם עוסקים בתחום. עם עליית האינטרנט, מצב זה החל להשתנות בהדרגה. משנה לשנה, נחשפים יותר ויותר סודות מקצועיים אשר היו חבויים בעבר ובכך מאפשרים גם לנו לשפר את היכולות הטכניות והבין אישיות שלנו. אחד מאותם סודות מקצועיים שנחשפו בזכות האינטרנט הוא שיטות לקריאת שפת גוף.
באופן בלתי מודע אנחנו זזים, מביעים הבעות בפנינו, מניעים את ידינו ומשנים את היציבה שלנו ללא הרף. כל סימן או תנועה שכזו משדרים את התחושות, הרגשות והמחשבות שלנו. מגוון השיטות לקריאת שפת הגוף מאפשרות לנו לפענח את הסימנים הללו ולהבין דרכם מה עובר בראשו של האדם שמולנו.
עם זאת, ככל שהמידע באינטרנט גדל, כך גם גדלה כמות המידע הלא מדויק בנושא אשר לעתים קרובות מתחזה למידע לגיטימי ונכון. במאמר זה, נחשוף 4 הנחות שגויות נפוצות אשר גורמות לנו להבין את התנהגות האדם שמולנו בצורה שגויה ובהתאם לכך פוגעות ביכולתנו להגיב בצורה נכונה.
עובדת שפת גוף שגויה 1: שפת גוף סגורה כסימן לחוסר הקשבה
הנחת שפת גוף ותיקה (ושגויה במיוחד) טוענת כי אדם אשר יושב כאשר הוא משלב את ידיו ומשכל את רגליו מסמן לנו בכך כי אינו באמת מקשיב לנו. על אף שהנחה זו הינה מקובלת ביותר, אין זו אלא טעות שהעתיקה את עצמה שוב ושוב מבלי שנבחנה לעומק.
במציאות הישראלית, אנו לומדים מגיל צעיר מאוד להקשיב לאדם לסיפורים כאשר ידינו שלובות ואנו יושבים בישיבה מזרחית. אם נצא מנקודת ההנחה כי למידה זו ממשיכה איתנו לכל החיים, נבין כי בתרבות הישראלית המצב שונה לחלוטין מאותה תפישה שגויה.
בעוד שההנחה הבסיסית אינה נכונה, השידור הסגור משדר לנו משהו שונה במעט. כאשר אדם יושב או עומד בצורה סגורה, הוא משדר לנו כי הוא בוחן את דברינו. בעוד שבחינה זו הינה הקשבה לכל דבר, היא אינה מערבת רגש ובכך מאפשרת לנו לשפוט או להבין את דברי האחר בצורה "נקייה" יחסית מרגשות.
עובדת שפת גוף שגויה 2: כיוון המבט מסגיר את השקרנים
הנחת שפת גוף שגויה נוספת עוסקת בזיהוי שקרים על פי כיווני העיניים. נהוג להאמין כי כאשר אדם משקר הוא מביט לצד ימין למעלה במהירות. הנחה זו הועתקה אף היא מתוך חוסר הבנה אל הרצאות רבות ואף לתוך סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע עד שכיום טועים לחשוב כי זו עובדה מוגמרת.
למעשה, מקורה של הנחה זו הינו בהבנה שגויה של רעיון נכון. על פי תחום ה-NLP (ענף בפסיכולוגיה התנהגותית העוסק ביצירת שינוי עמוק, מהיר ויציב בתת המודע) נמצאו עדויות לכך שהשימוש בחושים בתוך ראשנו מוביל להנעת העיניים לכיוונים מסוימים.
כאשר אדם מניע את עיניו למעלה וימינה (כך על פי התחום) זוהי אינדיקציה כי הוא משתמש בדמיון הראייתי שלו. בעוד שהוא כנראה אינו שולף מידע עובדתי אין זה אומר כי הוא כרגע בודה שקרים אלא כי הוא מרכיב מידע בעזרת חוש הראייה. כך למשל, הוא עשוי להרכיב הסבר הגיוני מיחידות מידע ראייתיות שעשוי גם להיות נכון.
עובדת שפת גוף שגויה 3: היד העליונה היא השולטת
הנחת יסוד שגויה נוספת ומקובלת במיוחד בעולם המשא ומתן היא כי האדם אשר לוחץ את ידו של האחר וידו היא על העליונה הוא זה הדומיננטי יותר. בעוד שהנחה זו נובעת מתוך הסקה לוגית שעשויה להישמע הגיונית, אין כלל קשר בין הביטוי "ידו על העליונה" לבין דומיננטיות.
במציאות, אדם דומיננטי מפגין ביטחון עצמי באמצעות הדרך שבה הוא בוחר להתנסח ודרך המידה שבה הוא מתבלט ותופס מקום במרחב. אנו נראה אותו נשען באופן מרווח על הכיסא שלו, מדבר תוך שימוש בתנועות ידיים רחבות יותר ונוגע באופן נרחב יותר באנשים סביבו באופן שאינו מיני ועם זאת אינו מהוסס.
עם זאת, חשוב שנכיר נדבך נוסף שעשוי לעניין אותנו והוא נושא ההובלה. האדם שמוביל את הסיטואציה אינו בהכרח הדומיננטי אלא ההוא שמצליח להביא אחרים לשתף עמו פעולה. כאשר נרצה לקחת את ההובלה בסיטואציה, עלינו להוביל אנשים לשתף עמנו פעולה בדברים קטנים ובהדרגה לעלות לדברים חשובים יותר ויותר.
עובדת שפת גוף שגויה 4: אנחנו מסוגלים לשלוט בשפת הגוף שלנו לחלוטין
העובדה האחרונה שנעסוק בה במאמר זה היא ההנחה השגויה כי עצם היכולת להבין מה האדם השני מתכוון כאשר הוא משתמש ביציבה או במחוות שלנו מאפשרת לנו לשלוט באופן חד משמעי על המידע שנפלט דרך שפת הגוף שלנו. הנחה זו הינה טעות חד משמעית.
במציאות, מתקיימת תופעה הקרויה דליפה לא מילולית. היכולת שלנו לשלוט על עצמנו בצורה מודעת הינה מוגבלת. כאשר אנחנו מנסים לשלוט בכל פיסת מידע שנפלטת דרך התקשורת הבלתי מילולית שלנו (שפת גוף וטון קול בעיקר), המידע תמיד ימצא דרך להיפלט. לכן, במקום לנסות לכפות על עצמנו שפת גוף שקרית, עלינו לתקשר עם אחרים בצורה אמתית ונכונה יותר ובכך נוכל ליצור עקביות בין הדבר שנאמר לכוונה המשודרת.
